"וזה אחד מהדברים העיקריים שצריך ללחום עם
הממשלה, ואין הכונה ללחום בדרכים לא נכונות, רק צריך לבקש, כי כמו שצריך לא
להתגרות באומות, כך אין להתגרות עם אנשים אחרים שאין להם את ההשקפה מה שצריך, רק
צריך לבקש רחמים ולהתנהל אתם בטוב".
במשפט קצר וברור זה, טמון יסוד דרך
המערכות שקיבלנו מרבותינו, ושומה עלינו להסבירו מעט יותר לעומק.
אין זה סוד שמאז הקמת המדינה, ניצבו שתי
אסכולות מרכזיות זו מול זו. האחת בהנהגת רוב מנין ובנין של גדולי הדור
זצוק"ל, החל ממרן החזון איש זיע"א, שסברו כי משהוקמה המדינה הרי שנמצאים
אנו בגלות תחת שלטון המדינה, ועלינו לנהוג מול השלטון המקומי בדיוק כמו שנהגו
בפולין וברוסיה מול השלטונות.
מרן הגר"דפוברסקי זצוק"ל
סיפר, כי בעצמו נכח אצל מרן הגרח"ע זיע"א בוילנא, בזמן שבאו להחתימו על
קול קורא מגדולי ישראל, שהם מתנערים באופן מוחלט ממעשיהם של הציונים, שהכריזו חרם
מסחרי על מדינת גרמניה, וגרמו בכך להתגרות מסוכנת בצורר הנאצי שכבר שלט במדינה,
מתוך תקוה שהדבר ימזער את הנזקים שחוללו הציוניים במעשיהם. אך מרן הגרח"ע פנה
ואמר למארגנים: "מהי טענתכם? שזהו התגרות באומות? אמת! זה אכן התגרות באומות!
אבל גם הציוניים הם אומה, וגם בהם אסור לנו להתגרות"!
אם הדברים היו נכונים עוד בימים
שלציונים לא היתה מדינה משל עצמם, על אחת כמה וכמה שהדברים נכונים שבעתיים
כשמתנהלים מול גזירות של מדינה.
כך נהג מרן החזו"א זיע"א
כשקיבל במעונו את ראה"מ ודיבר עמו כדבר איש אל רעהו מול גזירת השמד של גיוס
הבנות. הוא לא איים עליו, ולא צעק עליו. הוא שכנע אותו, כי הוא חש את עצמו בגלות
תחת שלטונו. כך גם נהג במכתב שכתב לו לאחר מכן בבקשת תחנונים להציל את שארית
הפליטה מהגזירה הנוראה.
כך נהגו מרן הגרא"ז מלצר
זצוק"ל ויתר הגאונים זצוק"ל שהלכו לפגוש במעונו של ראה"מ במטרה
לשכנעו שישחרר את בני הישיבות משירות צבאי, ופרצו בבכי למולו, כמו שנהג כך מרן
החפץ חיים זיע"א כשבכה לפני ראש ממשלת פולין לבטל את גזירת החינוך על ילדי
ישראל.
כך נהגו גם בהמשך הדרך גדולי ישראל, מול
כל גזירות השמד שניסו ממשלות ישראל השונות מעת לעת להטיל על ציבור היראים. לא היה
זה התרפסות או פשרנות חלילה, זה היה הכרה של האופן לפעול מול גזירות, ולהציל עשוק
מיד עשקו.
ראוי לאיזכור, כי מרן ראש הישיבה
הגרא"מ שך זצוק"ל, לא חתם על כרוזים המורים להשתתף בהפגנות. הוא גם לא
השתתף אישית כמעט באף הפגנה מכל סוג שהוא. הוא לא גרס בדרך כלל צורת מאבק זה, וראה
בה כמה קלקולים וחורבנות. את הדרך למלחמה בגזירות הדת, הוא ראה בשתדלנות ובדרכי
הצלה.
באותה דרך מלחמה, מורה מרן ראש הישיבה
שליט"א, כפי המקובל מגדולי ישראל זיע"א, ועל זה היו דבריו על הדרכים
הנכונות שיש להלחם מול גזירות הממשלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.