מול דרך זו, ניצבה השיטה של נטורי קרתא
והעדה החרדית, שעיקרה מבוססת על שיטתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר
זצוק"ל, שאינה מכירה בשלטון המדינה הציונית, ואסרו כל שיתוף פעולה שהיא עם
השלטון, וגרסו תמיד את דרכי ההפגנות, כדרך מאבק מול גזירות השלטון חדשים לבקרים.
מרן הגרא"מ שך זצוק"ל היה
רגיל לומר, כי אין לנו שום ויכוח אידיאולוגי עם נטורי קרתא. בדעות אנו נטורי קרתא,
הויכוח הוא רק על הדרך. כלומר, גם אנו סוברים שהמדינה היא מדינת רשע, ואנו יודעים
שמטרתם הבלעדית של כל הציונים מימין ומשמאל היא להעביר על הדת. כל השאלה היא על
הדרך בה יש להתנהג ולהתנהל מול עוקרי הדת ומדינת הרשע, האם בדרך של
"חאפן" כמשלו הידוע של החפץ חיים, או בדרך של "גיוואלד".
עפ"י דברי החפץ חיים, אף הורה מרן
הגרא"מ שך זצוק"ל בשנת תשל"ז להכנס לקואליציה ולקחת תפקידי ביצוע
ממשלתיים, על אף מחאות שונות של גורמים גם מתוך המחנה פנימה, ובהם גדולים בתורה,
ביניהם מתלמידיו של מרן הגרי"זמבריסק זצוק"ל. אך מרן הגרא"מ שך
זצוק"ל כמנהיג הדור וכתלמידו הקרוב של מרן הרב מבריסק, ידע והבין טוב יותר את
הדרך הנכונה בכל עת כיצד להשיג יותר במאבק מול גזירות הדת. ואם נוצרה דרך להצלת
יסודי הדת על ידי כניסה לקואליציה ממשלתית ונטילת תקציבים למוסדות התורה, זהו
המשכת הדרך כמו שהיה קודם לכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.