מדובר במצב חדש כזה אשר מאות נקלעו אליה ואינם יודעים כיצד לטפל במצבים כאלו. בעבר הרחוק כשמדובר היה בבודדים היחס היה קשה ומרחיק, גם אז זה לא היה מוצדק אבל האמינו כי מאחר ומדובר בבודדים אז זו הדרך. היום אי אפשר עוד לקבל את הדרך ההיא, צריך לרדת לעומק ללמוד למה ומדוע, מפני שאולי האשמה היא בהורים במחנכים בבני המשפחה, אין דבר כזה שמישהו קם באיזה בוקר ומתחשק לו לעזוב, זה קורה אחרי משבר רציני או משהו שמעיק מפריע, לא לומדים את הנפש וכאשר תופסים, לעיתים מאוחר, והשאלה היא האם מותר להרחיק בזמננו וימינו, או שאולי יש לקרב מפני שככה לפחות נבטיח את העתיד. גם אם הוא כבר לא יהיה בן ישיבה, אבל אם ישמור על שבת יניח תפילין כל יום, כבר עשינו משהו, הוא יילך לעבוד ויתחתן יקים בית שישמרו שם על המצוות והצלנו דור
המציאות הוכיחה היכן שלא הרחיקו לא התאבדו, והשיגו הרבה יותר מאשר בדרך האחרת, ומה לנו יותר מהמקרה האחרון, אח ביקש להגיע לחתונה של אחיו וזרקו אותו משם בבושת פנים, ואין זה פלא מדוע שיתאבד
עושה רושם שההורים לא חכמים, מפני שאם היו חכמים הם היו מאפשרים לו להשתתף בשמחה, ואם לא נעים להם מאיך שהוא נראה אז היו מבקשים ממנו בצורה יפה שיתלבש בצורה נאותה
יתכן וההורים מתביישים בעצם העובדה שיש להם בן כזה, ואם זה כך אוי לנו, מפני שהם גרועים מרוצחים, בשל הכבוד שלהם להרוג את הבן דבר כזה שומעים רק אצל מי שהם בתחתית, אדם נורמלי במיוחד אבא ואמא מוותרים על הכבוד שלהם למען טובת הבן והבת
כואב לשמוע שוב ושוב על מקרים כאלו, הגיע הזמן לעשות הרבה חושבים ולמצוא את הדרך איך ששומרים על הבנים בבית בכל מצב, כן, זה לא קל להתמודד עם מצב כזה, אבל מי אומר שהחיים קלים, מתמודדים עם כל מצב כולל מצב כזה, מפני שבהתמודדות אפשר להציל, ההרחקה קורעת וגורמת שמתאבדים רוחנית ופיזית
הגיע הזמן לארגן שיעורים להורים לדעת איך לגדל ילדים ואיך לטפל בבעיות כאלו, הבעיה שלנו שכל אחד חושב שהוא חכם, מתייעץ עם מי שחושבים שהם חכמים והם אלו הגורמים למצב הזה, מדובר במי שאינם הילדים שלהם אז לא איכפת להם. אם באמת חשובים לכם הילדים, תהיו חכמים, אל תרחיקו, במצב הכי גרוע תשאירו אותו בבית בסופו של דבר הרווח יהיה כולו שלכם
אם לבן הזה היו מיליונים לחלק היו לבטח מוצאים את הלומדעס וציטוטים מפי הגדיילים מדוע הוא בבחינת טינייק שנשבה ומצוה לקרבו למרות התפקרותו בעבותות של אהבה.. אז עיקר חטאו של המסכן הוא שלא מצא דרך לפצות את גאוותם הפגועה של בני משפחתו, ומה שמפליא אותי עוד יותר מדוע שאר בני המשפחה העדים לרוע הצבוע של ההורים הבהמיים לא מתפכחים להבין שהכל הוא פארדארבענקייט פרנוסע כבוד ופאקאפקה..
השבמחקכשיש מצב אובדני של ילד שחזר בשאלה, או לאו דווקא, ההורים צריך לפנות לגורם מקצועי שמבין בתחום הזה. אם זה לרב שמתמחה בין היתר גם בבעיות נפשיות ויודע איך להתמודד, או לפסיכיאטר שייתן סיוע מקצועי. למשל אני שמעתי על פרופ' לבקבוביץ שמקבל בתל אביב ויש לו את הכלים לעשות באמת שינוי בנערים ולעזור להם לפני שהמצב מחמיר ואבוד לגמרי.
השבמחקכגורם שטיפל (לפני מספר שנים) בנער, יכול אני להעיד על המשפחה שלא חסכה מאמצים מאנשי מקצוע ולאו דווקא דתיים ככל שהיה נראה שניתן לעזור.
השבמחקבמקרה שלי הנער סירב להמשיך להיות מטופל, אך ככל הידוע לי המשפחה אף פעם לא פסקה מלעזור לו ולקרב אותו.