כאשר
בא הקב"ה ליתן התורה לישראל רצה להודיעם כלל גדול בתורה, כי לעולם צריך
האדם להיות אצל התורה כגר, לכן נכתבו עשרת הדברות בפרשה זו, כי יתרו היה
גר, וממנו יתן האדם אל לבו להשכיל ולהבין אשר בלימוד התורה צריכים להיות
כגר, ובכל מה שלמד והשיג בתורה, יחשוב אשר עדיין לא התחיל בה כלל. ועל ידי
זה מרוויח שני דברים: אחד , שניצול מגיאות. והשני, שלא יהיה מגשם התורה
בלימוד , וכשלומד [משנה] "היה רוכב על גבי בהמה" או "מנה לי בידך" _ לא
יחשוב אותה שהיא רק כפשוטה , אלא ידע וישכיל ויאמין, כי מלבד פשטות לבושי
התורה , עוד בה פנימיות רזין דרזין, ושכליות, וילמד אותה ברתת ובזיע. (
עבודת יששכר)
"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים..." (כ' י"ד) רש"י: "את הנשמע, שאי אפשר לראות במקום אחר".
מסופר
כי רבה של ברלין הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בא יום אחד לווארשה,
ונכנס אל ה"חידושי הרי"ם" מגור זצ"ל, וכרגיל פתחו מיד בדברי תורה.
היה
זה בשבוע של פרשת יתרו, ורבה של ברלין שאל את ה"חידושי הרי"ם" לפשוטו של
הפסוק "וכל העם רואים את הקולות" - לשם מה היה דרוש נס זה, שלא רק שמעו את
הקולות, אלא גם ראו אותם?
השיב
לו החידושי הרי"ם שהדבר היה נדרש מטעם פשוט. בלשון הקודש מצויות מילים
רבות, שהברתן וצלילן דומים, ואף על פי כן מוּבנן שונה והוא תלוי בכתיב,
ולכן לא די בשמיעה בלבד, שכן בשעה שישמעו, למשל "לא תגנוב", היו עלולים
לטעות ולחשוב שנאמר להם "לו תגנוב", ושהפשט הוא: לו, למען הקב"ה לשם שמים,
מותר לגנוב וכדומה.
לכן, "וכל העם רואים את הקולות" - היה צריך להראות להם את המילים גם ככתבן ! [מהמאסף של ר' משה הררי]
שבת שלום ומבורך . הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות , מציץ מן החרכים ובקרוב ממש יאמר לצרותנו די.
שאול שיף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.