אמר
הכותב: ניגש אלי השבוע בבית המדרש ת"ח אחד ושאלני מה שקשה
לו בפרשת שמות, הוא הוסיף וציין, "שאלתי כבר כמה כמה אנשים ועדיין לא מצאתי
תשובה", אולי אתה תוכל לענות לי.
שמות
פרק ב' יא-יד: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש
מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך. ויאמר מי שמך
לאיש שר ושופט עלינו, הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי. ויירא משה ויאמר אכן
נודע הדבר".
ומסביר
שם רש"י ומקורו בדברי המדרש: "ויירא משה" – דאג לו על שראה בישראל
רשעים דלטורין (מלשינים, מספרי לשון הרע), אמר, מעתה שמא אינם ראויים להגאל.
"אכן נודע הדבר" – נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל
שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך.
לכאורה
– הקשה התלמיד חכם הנ"ל, איך הסיק משה רבנו מסקנה כה נחרצת שכל עם ישראל אינם
ראויים להגאל, הרי לא מופיע שם בפסוקים עוד מקרה של מלשינות וכד', הוא בסך הכל ראה
מקרה אחד בו שני אנשים הלשינו עליו לפרעה. האם זה כבר אומר שכל עם ישראל מלשינים
ח"ו ואינם ראויים להיגאל?
זאת
ועוד, הרי מצינו בתורה שמשה רבנו רעיא מהימנא היה זה שניסה להמליץ טוב על עם ישראל
כל כך הרבה פעמים למרות התנהגותם הלא ראויה – עד שאפילו אמר להקב"ה (שמות 'כי
תשא' לב, לב) "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". ואם
כן, איך הוא פסק ואמר "אכן נודע הדבר" מעתה שמא אינם ראויים להגאל"?
ועזרני
ה' שמיד היה תשובה בפי ועניתי לתלמיד חכם הנ"ל: "מי אומר שמשה רבנו
התכוון דווקא לדורו, אולי הוא התכוון לכל הדורות".
כלומר,
ידוע שהתורה היא תורה נצחית, היא מורה לנו את הדרך אשר נלך בה לדורי דורות. אין
התורה מספרת לנו רק סיפורי דברים שקראו לפני אלפי שנים, התורה היא נצחית ונותנת
לנו הוראה לדורי דורות. וא"כ, משה רבנו אולי התכוין גם לדורנו, הדור הזה
שנמצא בגלותמ כל כך הרבה שנים, במצוקה, בצרות ובהסתר פנים כה גדול, ומחכה לרגע שבו
הקב"ה יאספנו ויגאלנו בגאולת עולם, ואומר לנו: במצב השורר כיום בכלל ישראל
כאשר הדלטורין והשנאה מכה בנו בתוך המחנה החרדי ומחוצה לו: "אכן נודע
הדבר" – מעתה שמא אינכם ראויים להגאל"!!!
זה
נשמע נורא, נכון! אבל אלו הם פני הדברים כהוייתם...
אינני
מתיימר להטיף מוסר, ואינני מרגיש את עצמי ראוי לכך, אני בסך הכל מעלה את רחשי ליבי
האמיתיים, כי בתוך עמי אנכי יושב, והדברים יוצאים מקירות ליבי ומקרב רבבות אנשים
לומדי תורה, עובדי ה' ועמך בית ישראל יראים ושלמים בארץ ובעולם, שאינם יכולים יותר
לספוג ולראות כבלע את הקודש, איך שאנו שוקעים בבוץ העמוק של הגלות הנוראה עקב
השנאה והפלגנות שכבר נקעה נפשנו ממנה...
כל
אחד מבין היטב למה הדברים אמורים, וגליון קדוש זה, אינו יכול לספוג ולהביא את
הדוגמאות המעלות צחנה נוראה, אך להתריע ולזעוק יכולים אנו: "יהודים יקרים,
בואו ונצא יחדיו מן הגלות"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.