מה קרה בין האדמו"ר מגור והרב שטיינמן שהיו ידידים קרובים טסו יחד לחוץ לארץ והפכו לשונאים ויריבים קשים

זה לא קרה בין לילה, מדובר בשרשרת של דברים, כשכל דבר הוסיף עד שבא המכה בפטיש ועשה סוף לקשר הזה, הרב שטיינמן למד על בשרו עם מי יש לו עסק, הוא לא שמע בקול מי שהזהירו אותו שעם גור תאכל טשולנט וקוגל אל תעשה עימם עסקים תברח מהם מדובר במי שיהרסו וישברו אותך, כל ראשם הוא בדבר אחד ויחיד באיך להוציא ממך את שלך, הם לא מסתפקים במה ששלהם הם רוצים גם את של האחר. הרב שטיינמן האמין כי הוא מסוגל להתמודד עם יצורים כאלו, אבל גם הוא הגיע למסקנה כי משהו חולה מאוד בגור, וכי עדיף לשמור על מרחק מהם

אתעכב כאן על שתי דברים מרכזיים שעשו סוף לקשר הזה, האחד קשור בכספים והאחר בזימה ומעשים מגונים, הרב שטיינמן לא רצה להאמין כי הרבי מגור לא ירצה לשמוע את מה שהוא חייב היה בתוקף תפקידו מדובר באדם שלו ועליו להרחיקו מבחורים וצעירים, אבל זה מה שקרה במציאות

נתחיל כאן ממה שקרה בצרפת, היה הסכם קודם למעשה בין הרב שטיינמן לרבי מגור מה מותר להם לעשות ומה אסור, נסעו להופעות דיברו וחיזקו ציבור וגם ערכו דינרים ומגביות, על פי ההסכם אסור היה לגור לערוך מגבית כלשהי לעצמם בלי רשות, המגבית שעשו היה למטרה ולא למען הרב שטיינמן, הוא רק בא לדבר ולחזק בשביל שיחזיקו את הכוללים וכמה מוסדות שלמענם נסעו

אבל, גור תמיד התחכמו עשו מן הצד והרב שטיינמן שמע והעלים עין, עד למה שקרה בצרפת, דבר שאנשיו ובעיקר נגידיו לא יכלו לשאת זאת יותר וצעקו כי צריכים לעשות סוף לשותפות הזו

אנשי האיחוד של גור ידעו כי הרבי שלהם נוסע לצרפת עם הרב שטיינמן וכי בלילה ייערך דינר גדול למען המוסדות שלמענם נסעו, אז הם הכינו ברעקפעסט ארוחת בוקר לאותו ציבור ושם לקחו מהם צ'קים שמנים, וכשהגיעו בערב לדינר כמעט ולא נתנו כסף, וכשנשאלו מדוע, אמרו שכבר נתנו בבוקר. כששמעו זאת מי שעמדו מאחורי המסע הזה הם רתחו מזעם ואמרו להרב שטיינמן כי הם לא יתנו עוד פרוטה אחת על מסעות כאלו אם זו התנהגותם, אם הם רצו לעשות ארוחת בוקר היה עליהם לעשות זאת למחרת אחרי הדינר ולא לפני כן לקחת להם את הכסף

הרב שטיינמן כאב מאוד את מה שקרה, אבל עדיין חיפש דרך לחיות בשלום עם גור עד שקרה עוד משהו שהקפיץ אותו וכאן לא יכל יותר

אחד האנשים הכי קרובים לרבי מגור מי שעמו כל יום ועובד עמו, כשהיה במקוה בבית וגן נטפל לבחור ועשה עמו מעשה סדום. הבחור סיפר את הדברים לאביו שרץ להרב  נויבירט שהיה הרב שלו וסיפר לו מה עשה אותו אדם עם בנו. הוא רצה לפנות למשטרה והרב נויבירט אמר שלא יעשה זאת, אלא הוא כבר נוסע להרב שטיינמן להיוועץ עמו מה לעשות

הרב נובירט הגיע לבית הרב שטיינמן בבני ברק עם הבחור וסיפר לו את כל הסיפור בדיוק איך ומה, הרב שטיינמן נחרד ומי שהיו שם אומרים כי הוא ממש בכה, ואמר להרב נובירט שלא יעשו בינתיים דבר עד שהוא ידבר אישית עם הרבי מגור. הרב שטיינמן צלצל לרבי מגור וביקש להכנס אליו לדבר עמו משהו אישי. הרב שטיינמן הגיע וסיפר לו את כל הסיפור וביקש ממנו שיעשה צעדים משלו להעניש את אותו אחד להעיף אותו ממשרתו החשובה ובעיקר להרחיקו מבחורים וצעירים. הרבי מגור שמע ולא הסכים להתחייב הוא אמר כי יברר את הפרטים, והרב שטיינמן נפרד ממנו באומרו כי הוא ימתין לתשובה מהרבי בענין מה שנעשה כאן, הוא אף ציין בפניו כי הוא זה שמנע פניה למשטרה בנושא

אבל הרב שטיינמן מאז ועד היום הזה ממתין לשמוע מהרבי מגור ולא שומע עוד, הוא שלח כמה שליחים להזכיר לרבי ולומר לו כי הוא ממתין והרבי לא מוכן לעשות דבר לא רוצה לפגוע באותו יצור למרות שעשה מה שעשה, כשהרב שטיינמן שמע על תגובת הרבי מגור וכי החליט לנהוג בשב ואל תעשה, זה קומם אותו והחליט כי אין לו עוד כל חלק וקשר עימו, אם בנושא שכזה הוא לא מבין שהוא צריך לעשות ולטפל מדובר באדם שלו, אז לאן הגענו

אלו היו שתי הסיבות המרכזיות שלכן הופסקה השותפות ביניהם הם הפכו להיות שונאים, הרבי מגור אוייב אותו מפני שאינו רוצה להמשיך לנסוע יחד עמו, הרב שטיינמן שלח לומר לו שכל עוד אותו אחד מסתובב סביבו הוא לא רוצה עוד כל שיתוף פעולה עימו