ישראל מלמדת את העולם מה זו תושייה

 הפרופסור משה כהן אליה:

‏נניח לרגע שהמטוס המריא מסן פרנסיסקו. באמצע הטיסה אחד הטייסים דוקר את הקברניט ומנסה לרסק את המטוס. 

‏מה יעשו הנוסעים מקליפורניה הווקית? האם יסתערו על תא הטייס, יכו את התוקף, יקשרו אותו וינסו להציל את המטוס באמצעות הזזה מאולתרת של ההגאים? או שמא יתחיל הדיון המוכר: מי המדכא ומי המדוכא; מה ההקשר החברתי שהביא את התוקף למעשה; האם גם למערב יש אחריות למה שקרה; והאם נכון בכלל לקרוא לאיש ג'יהאדיסט או שמא מדובר בלוחם חופש של קבוצה מוחלשת?

‏זה מה שקורה לחברה כאשר במשך שנים היא מחנכת אנשים לחשוד באינסטינקטים הטבעיים והבריאים ביותר שלהם: להגן על עצמם, להבחין בין תוקף לקורבן, לומר שיש אמת ויש שקר, ולהבין שלא כל אירוע בעולם הוא עוד וריאציה של מדכא מול מדוכא.

‏תסריט כזה לא יכול לקרות בישראל הלא ווקית. בישראל, שרברב (יניב חיון), ביחד עם שלושה ישראלים וטייס הודי אמיץ במיוחד, הצליחו להשתלט על הסיטואציה, להכות את המחבל ולהרים את ההגאים, והצילו בכך את חייהם של 174 נוסעים. כי הרוב המכריע של הישראלים, ובוודאי אלו שהיו על הטיסה מדובאי, לא מאמינים בווק. הם מאמינים באינסטינקטים הטבעיים של בני האדם, בוודאי במקרה של הישרדות. הם יחנקו את המחבל, יקשרו אותו באוזניות, וילמדו מתכנית "תעופה בחקירה" איך להזיז את ההגאים ולהשתלט על המצב.

‏וזה לא המקרה הראשון. ב-11 בספטמבר 2001 ישב דני לוין, ישראלי-אמריקאי וקצין צה"ל לשעבר, בטיסה 11 של אמריקן איירליינס, המטוס הראשון שפגע במגדלי התאומים. דו"ח ועדת 11 בספטמבר קבע שלוין, שישב מאחורי מוחמד עטא ועבד אל-עזיז אל-עומרי, ככל הנראה ניסה לעצור את החוטפים שישבו לפניו ולא ידע שמחבל נוסף יושב מאחוריו. הוא נדקר ונהרג. גם שם, עוד לפני שהעולם הבין מה מתרחש, האינסטינקט של דני לוין הישראלי היה לקום ולהילחם.

‏מה היה קורה אם המטוס היה נחטף בקליפורניה? ישראל מלמדת את העולם מה זו תושייה