הכתובת על דופן המטוס: עצימת העיניים של השמאל מסכנת את קיומנו

 

הכתובת על דופן המטוס: עצימת העיניים של השמאל מסכנת את קיומנו

ניסיון ריסוק טיסת פליי דובאי בשמי סעודיה לא היה סתם עוד אירוע ביטחוני חריג; הוא היה קריאת השכמה מהדהדת, שורקת, כזו שאמורה הייתה להרעיד את אמות הסיפים של כל מי שעיניו בראשו. עשרות ישראלים ניצלו בנס ממוות בטוח רק בזכות תושייה עילאית של קברניט הודי ונוסעים גיבורים שהסתערו על הטייס העומאני האחוז טירוף. אך בזמן שהמטוס עשה את דרכו חזרה ארצה, נחשפה התהום המוסר והרשלנות הפוליטית כאן בבית.

במשך שבועות עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל כל במה והזהיר מפני התרעות ביטחוניות חמורות ומפני ניסיונות של אויבינו לטלטל את המדינה. מה עשו מובילי האופוזיציה ואנשי התקשורת המגויסת? זלזלו, גיחכו, ופטרו את האזהרות המבוססות על מידע מודיעיני כ"ספין בחירות". השנאה העיוורת והרצון להפיל את שלטון הימין העבירו אותם על דעתם, עד כדי כך שהם מוכנים להמר על חייהם של אזרחי ישראל.

עצימת העיניים המופקרת הזו אינה מקרית. היא חושפת את אותה קונספציה הרסנית שהובילה למחדל הנורא של השבעה באוקטובר. בדיוק כפי שאז סירבו במערכות הביטחון והציבור להקשיב לאזהרות והעדיפו להרדים את העם, כך גם היום – המנטליות של "יהיה בסדר" וההתנשאות על פני התרעות הממשלה כמעט ועלו לנו במאות הרוגים בלב המדבר הסעודי. הניסיון הנואש לנתק בין אזהרות המנהיגות לבין המציאות המדממת בשטח הוא פשוט עיוורון מוחלט. מי שעוד מעז לתת את קולו לחבורה הזו, שמעדיפה לזלזל בהתרעות רק כדי לא להודות בצדקתו של נתניהו, פועל מתוך טמטום או הפקרות לאומית. אם לא נתעורר, אם לא נצא להצביע באחוזי ענק ונבטיח הנהגה תקיפה וימנית שרואה את המציאות כפי שהיא, אנחנו עומדים בפני סכנה מוחשית וקיומית. 

המשחק נגמר; הבחירה היא בין חיים לבין התאבדות קולקטיבית בקלפי.