מרן החד"ה קוק שליט"א
עשרת ימי תשובה כימי חול המועד
א. לפני כמה שנים אמר לי מרן החד"ה קוק שליט"א: אני חש בעשרת ימי תשובה קדושה כמו של ימי "חול המועד", ושוב אמר, "נראה לי שכולם מרגישים את זה"... "הרי זה ממש מורגש באויר של הימים הללו"...
ב. ורגיל על לשון רבינו שליט"א דבריו של הגר"א זיע"א בביאורו לספרא דצניעותא (דף כ ע"א), כי שנת חמה יש בה שס"ה ימים, ובה י' ימים מעל שנת לבנה [שיש בה שנ"ה ימים], ואלו עשרה ימים שלא שייכים כלל לעוה"ז... [וכל ג' שנים נוסף חודש של "שנה מעוברת" והוא ג"פ י' ימים הנ"ל, ונקרא חודש י"ג כנגד תיקון י"ג, כנגד הבינה עצמה, והיינו שורש התשובה. ואכמ"ל].
ג. שוב מצאתי כעין דברי מרן שליט"א בספר הקדמון "חמדת ימים" (ח"ג פ"א אות ד) שכתב, "וכן היה מנהג חסידים הראשונים לעשות עשרת הימים הללו כמו חוה"מ לאסור מלאכה, [ועוסקים] רק בעסק התורה והתבודדות בתשובה, והרבה מהם מליל צום [גדליה] הולכים לישן בבית הכנסת עד יוה"כ, ורוב לימודן בלילות היה בספר הזהר והתקונים המטהרים את הנפש, ויש מהן שלא היו משיחין שיחה בטילה בכל עשרת ימי תשובה". עכ"ל.
ד. וידיד נפשו של רבינו שליט"א, הוא הגאון החסיד ר' דן סגל שליט"א, רגיל מזה שנים רבות להיות ב"תענית דיבור" מראש חודש אלול עד מוצאי יוה"כ. וענין שמירת הדיבור בימים אלו חשובה ביתר שאת מכל ימות השנה, כיון דאלו מ' יום קשורים למ' יום של יצירת הולד, וכל איש ישראל מתחדש ונוצר בהם מחדש, וענין התחדשות "נפש חיה" הוא "רוח ממללא" כנודע, ובפרט שבראש השנה נוצר האדם, ולכן יש להשמר בזה בכל עוז ותעצומות.
ה. והנה ידוע כי ז' ימים יש בין ר"ה ליוה"כ, וז' ימים אלו יש בהם כח עליון לתקן את כל ימות השבוע של שנה שעברה, וכמ"ש המשנ"ב (סי' תרג סק"ב) בשם הגר"י אייבשיץ בס' "יערת דבש" (ח"א דרוש א).
ולאור האמור נראה לומר, כי ר"ה כנגד ליל פסח [דתשרי וניסן כחדא אינון כנודע בכמה פנים, ואכמ"ל], ויוה"כ כנגד ליל שבועות [דחג שבועות לוחות ראשונות ויוה"כ לוחות שניות], וימים שבינתים כנגד ז' שבועות שהם כקדושת ימי חול המועד כנודע מרבינו הרמב"ן, וידועים דברי הזהר בטהרת ז' שבועות.
ו. ומעתה יש לעורר, שבימים הללו חשוב מאד להעתיר על השגת התורה ולהרבות בעמלה, ולכוין היטב בברכות התורה ובפרט ביוה"כ שהוא זמן מתן לוחות שניות, [ורגיל רבינו שליט"א לומר משם מרן הבן איש חי זיע"א, שיש לכוין יותר בברכה"ת ביום חג השבועות שהוא שורש מתן תורה, דון מינה ואוקי באתרין ובפרט בצפרא דכיפור].
ז. ולאחרונה יצא לאור עולם ספר "דרכי שלמה" על הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצ"ל, [ואמר רבינו שליט"א, שזה אחד הספרים החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות, ושלכן ראוי לכל בן תורה לרכוש ספר זה וללומדו כמה פעמים מראשו לסופו, ורבינו עצמו ביקש שיביאו לו כמות מכרכי הספר הנ"ל, כדי לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל], ושם (עמוד 221) כתוב, שהיה הגר"ש מעורר כי בעקבות התכונה לקראת הסליחה ומחילה של יוה"כ, לא שמים לב לענין שיום זה הוא יום שנתנו בו לוחות שניות, ושיש לקבל עלינו עול תורה ביום קדוש זה.
ח. עוד הביא הגר"ש מכתבי הגר"א מוילנא, שהגמ' בפסחים (סח ע"ב) אומרת על מר בריה דרבינא שהיה יושב בתענית כל השנה, חוץ מג' ימים שהיה נוהג לאכול בהם, והם, חג השבועות, ופורים, וערב יוה"כ, והחוט המשולש בין הני תלתא הוא ענין קבלת התורה, כי שבועות לוחות ראשונות ויוה"כ לוחות שניות, [ואכילת תשיעי קשורה לעשירי ככמבואר בברכות (ח ע"ב). ע"ש], ופורים קבלת התורה מאהבה כמבואר בשבת (פח ע"א).
ט. ונשאל רבינו שליט"א [מאת ידידינו היקר ר' העשל שליט"א], אודות לימוד זהר ותיקונים הנזכר בחמדת ימים הנ"ל ובשאר ספרים, אם יש להורות כן לבני תורה וכו'. והשיב רבינו שליט"א:
בענין זה אין דבר מוחלט, ומי שגירסת ספר הזהר ותיקוניו לא מעוררת בו שום דבר, ועושה זאת בכפיה ובעל כרחו כדי להספיק הספק מסויים עד יוה"כ, אין בזה טעם לשבח, [אולי זה מועיל, אבל זה לא ראוי, וההפסד יכול להיות מרובה מן השבח], הכל תלוי עד כמה יש לאדם "חיבור" ו"חיות" בגירסא זו, רק אם יש לך "מגנט" לענין הזה, אז יש לזה חשיבות וזה טוב...
לגרוס מועיל בעיקר רק כשיש לך "חיות" מזה ולא בכח... שיהיה לאדם חיבור וסיפוק [לאו דוקא "הנאה"] ממה שהוא עושה...
אם יש לאדם "חיות" ממה שאדם לומד, אפילו אם הוא לא מבין כרגע, יש לו כבר חיבור לדבר בעצם זה שהוא חי את זה, כי זה סימן שהנשמה מקבל כאן כח רוחני...
חיבור של "חיות" יותר חשוב מחיבור של "דעת והבנה", כי ההבנה קשורה ל"עץ הדעת" שיש בו "טוב ורע", וזה ענין מוגבל, אבל חיבור ה"חיות" שורשו ב"עץ החיים" שזה בלי דעת, ובחרת בחיים...
עצם זה שאתה מרגיש "חי" מזה, זה יעזור לך גם בלי להבין... הנשמה שלך מקבלת הארה מזה...
מי שאין לו "עץ החיים" אז לפחות שיתחבר דרך ה"דעת", אבל אם לא זה ולא זה נמצא שאין כאן כמעט כלום...
למשל מה שאנחנו קוראים בשתים מקרא ואחד תרגום את ה"תרגום אונקלוס", אני מרגיש קושי בזה... אני עושה את זה כמו בכפיה כיון שזה לא נדבק בדעת... אין לי שם חיבור בדעת...
אני רואה אנשים כמו המרוקאים למשל שאצלם זה בולט שיש להם דביקות נוראה בגירסת ספר הזהר... אני ראיתי כמה אנשים שממש אתה חש איך יש להם חיות בגירסת הזהר, והלואי שנגיע לזה...
יא. כעין זה אמר פעם רבינו שליט"א אודות לימוד כל התלמוד בגירסא ללא הבנה, שיש אומרים דיש בזה מעלה גדולה וכו', ויש שכתבו נגד זה ושאין שכר תלמוד תורה למי שקורא משניות וגמ' ללא הבנה, [ע' מג"א ומשנ"ב (סי' נ), ובמש"כ החיד"א בס' מראית העין (ע"ז יט ע"א). ואכמ"ל], ואמר רבינו שליט"א:
"רק מי שיש לו ענוה וביטול גמור יכול להגיע לשיעור זה שתהיה לו מעלה בלימוד גירסא ללא הבנה, אך מי שלא הגיע לקומה זו, [כמו רוב בנ"א שמרגישים את עצמם "מבינים" ומחפשים להבין כל דבר על מה ולמה וכו'], אינו יכול לקבל השגה זו של לימוד בגירסא ללא הבנה"...
בברכת כוח"ט
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.