פונוביז' מפאר הישיבות למרכזה של פוליטיקה ואלימות

אם היינו חיים בזמנה של וולוז'ין אין ספק כי ישיבה זו הייתה נסגרת לפני הרבה שנים, מי שלמד את היסטוריית וולוז'ין על מחלוקת שהייתה פחות מעשירית ממה שקרה וקורה בפונוביז' סגרו את הישיבה. בדורנו זה, ככל שהמחלוקת סוערת ובוערת וככל שהאלימות גדולה וחזקה יותר היא הופכת למרכז העולם הישיבתי, אין מי שיעלה על דעתו כי במצב הזה סוגרים את הישיבה, במיוחד כאשר ישיבה זו פילגה את היהדות החרדית כולה, תחילה בין חסידים למתנגדים ואחר כך בין מחבלים לשונאים, התרגלנו למושגים אחרים

כמה חכם היה מייסד הישיבה הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל שעשה הכל למנוע כל זכר של פוליטיקה בישיבה, הוא דחה כל הצעה וכל אירוע פוליטי, עד כדי שכאשר הציעו לו לכהן כחבר כנסת מטעם החרדים הוא לא הסכים בשום אופן מפני שהוא חשש שהוא יהפוך לדמות פוליטית וזה יהרוס את הישיבה, הוא רצה את קיום הישיבה ודחה את ההצעה, וכאשר לחצו עליו טענו כי צריכים דמות כמותו שתייצג את היהדות החרדית בכנסת, הוא התחמק בטענה כי אין לו כל כך הרבה חולצות בשביל לקרוע קריעה בכנסת על כל דבר כפירה שמשמיעים שם

גם בנו שירש את הישיבה והפך לנשיא הישיבה לא אהב את הפיכת הישיבה למרכז פוליטי, הוא ניסה למנוע זאת אבל לא יכל מפני שב'ירחי כלה' השנתי הרב שך היה נואם נאום פוליטי, כינה את החילונים אוכלי חזירים ושפנים, העיתונות המתינה לשמוע את נאומו כי ידעו שיהיו כותרות, כאשר בנוסף לכך, היה זה שלמה לורנץ שהפך את ביתו של הרב שך למרכז ומוקד פוליטי, במיוחד מאז שהרב שך מונה ליו"ר מועצת גדולי התורה יחד עם ה'לב שמחה' מגור, פונוביז' הפך למרכז פוליטי לצד הישיבה, כאשר בכל נושא פוליטי מזכירים את הרב שך כראש ישיבת פונוביז' וזה המיט חורבן על צביון הישיבה

הייתה גם משפחה שאב המשפחה היה מזכיר הישיבה, הם ביקשו לבנות את הרב שך לגדול פוליטי, הם עודדו אותו, כאשר לצידם קבוצה מכולל חזון איש שבנו מעין 'השקפה' חדשה ובעיקר פוליטית בנושאים ציבוריים בראשם עמד ר' אהרן ישעי' רוטר, דברים שבעבר טיפלו בהם במסגרת תנועתית-בלתי-מפלגתית, העבירו לביתו של הרב שך, כאילו שהכל יוצא משם והם המכריעים ומחליטים עבור כל בני התורה באותו זמן

וכאן כאשר עוסקים בנושא חייבים לחלק בין מה שהוביל למצבה של הישיבה, הפוליטיקה מצד אחד ובעיית הירושה מן העבר האחר. נקדיש כאן את השורות לפוליטיקה ומה זה גרם ליהדות החרדית בכלל ולעולם הליטאי בפרט, ופוסט מיוחד (הפוסט הבא) לחלק האחר שיחד עם המצב הפוליטי של הישיבה המיטו עליה שואה, הפכו אותה מפאר הישיבות לפאר האלימות והברבריות ולסניף מפלגה

הרב שך במשך השנים פיתח כמה מחלוקות שעליהן בנה את כוחו. - הרב שך ב'השקפתו' האמין כי מחלוקת בונה - תחילה בישיבה, שעליה תקרא בפוסט הבא, ואחר כך כאשר הפך את פונוביז' למוקד פוליטי וכזה שמוביל את היהדות החרדית הליטאית. רוב רובם של גדולי התורה הליטאים לא אהבו את מה שהוא עושה, גדולי ישראל דאז כמו רבי אהרן לייב שטיינמן רבי חיים גריינימן ועוד אחרים התנגדו לפילוג החרדים. רבי אהרן לייב שטיינמן טען אז, שאם להרב שך כל כך חשוב כל פרוטה ששייכת לליטאים יגיעו לצד הזה ולא לחסידים - גם אז היו טענות לגור שהיא גוזלת את הכסף - שיעשו את זה בפנים. לריב אפשר בפנים ולא צריכים לפלג את היהדות החרדית כולה. כאשר רבי חיים גריינימן דיבר דברים נגד השיטה הזו, הרב שך יצא בהכרזה כי דעתו של רבי חיים גריינימן טריפה

היה זה אז מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א שכתב מכתב קשה בתקופת הבחירות לעיריות כאשר ראה כי הולכים להתפלג גם בעיריות הוא שאל לשם מה עושים זאת, זה יוביל למחלוקת מיותרת והורסת את היהדות החרדית - מכתבו התפרסם אצלנו כמה פעמים - משגיחי הישיבות לא אהבו שהישיבות הפכו לסניפי מפלגה, מאז שהרב שך הקים את 'יתד נאמן' המשגיחים זעקו וזעמו, במיוחד אחרי שהרב שך אמר כי חייבים לחתום על מנוי ולשלם ממעשר כספים. במשך של שנים המשגיחים עמלו שבחורים לא יקראו עיתונים בישיבות, והרב שך הרס להם את כל העבודה. כשלמדתי בישיבה סידרתי לעצמי מנוי על 'המודיע', המשגיח רבי חיים פרידלנדר זצ"ל ביקש ממני לבטל את המנוי מפני שבחור בישיבה לא צריך לקרא עיתון הוא צריך להיות מונח בלימוד ומוסר. ופתאום מהפכה שכזו, העיתון החליף את ספרי המוסר בהרבה ישיבות, ובמיוחד בזמן שסערו המחלוקות שהרב שך פיתח בין 'דגל' ו'אגודה' ואחר כך עם חב"ד ואחרים, הבחורים קמו בבוקר עוד לפני נטילת ידים ביקשו לקרא מה כתוב בעיתון, הבחורים במקום להיות מונחים בלימוד היו מונחים בפוליטיקה הפנים חרדית

כאשר אני עובר על שנות חיי הרבה לפני המחלוקות שהרב שך פיתח ועוד לפני שהוא הגיע לפונוביז', בני הישיבות חיו בשלום עסקו בהרבה נושאים אבל לא בפוליטיקה שטינפה את הישיבות. בימי בישיבה לא שמעתי מילה אחת של פוליטיקה בין חרדית לא מראשי הישיבה לא מהמשגיחים ולא מהרמי"ם, ומאז המחלוקת ובעיקר הפילוג בין החרדים, הכל השתנה ומקצה לקצה

המצב הפוליטי הזה  פיתח גם מחלוקת בין גדולים וראשי ישיבות, קבוצה אחת חמדה את ר' שמואל אויערבך והחלק הארי ראו בהגראי"ל שטיינמן את הגדול האמיתי, פרצה מלחמה של ממש בין מחבלים ושונאים, ואחר כך פילוג ב'יתד' המחבלים הקימו עיתון משלהם, וגם הם התפלגו תוך תקופה קצרה והיום הם כמה חלקים

עברנו כבר כמה סריות של גדולים, ועוד הרבה לפני הרב שך. הכרתי גדולים מן הדורות הקודמים בילדותי ובבחרותי, תמיד היו נושאים ציבוריים ששמעו את דברי גדולי התורה, אבל הם נזהרו מאוד שאת הישיבות לא להפוך לסניפי מפלגות, עד כדי שאפילו לקראת הבחירות היו ראשי ישיבות שלא התירו לבחורים לסייע בבחירות עד ימים בודדים לפני הבחירות. נזהרו כל כך שהישיבות לא יהיו פוליטיות, זה גם איפשר לבחורים שהגיעו מכמה חוגים ללמוד יחד ולא לשנוא זה את זה בגלל השתייכות פוליטית. הרב שך שינה את הדברים, ומאז הישיבות אינן עוד אותן ישיבות, ופונוביז' שאמורה הייתה להיות סמל הישיבות, הפכה לסמל פוליטי שיש בה מחבלים ושונאים. עתה בעקבות הכרעת בית המשפט מקווים כי המחבלים יבנו לעצמם מקום משלהם וישאירו את השונאים לבד

התקווה הגדולה שזה יביא סוף לאלימות בפונוביז' ואולי ימצא החכם שיוציא את הפוליטיקה מן הישיבה, יחזיר אותה לכפי שהייתה לפני הרב שך אם זה שייך עוד. מקימה של פונוביז' רצה ישיבה בלי פוליטיקה הוא עשה הכל להסיר כל כתם פוליטי מן הישיבה. קשה למצוא היום ישיבה שהיא על טהרת הישיבתיות הנקיה מפוליטיקה, זקוקים לישיבות כאלה

חיים שאולזון