מרן החד"ה קוק שליט"א בגילוי לב
יש לי יסורי בושה אדירים כשעושים לי כבוד...
להלן קטע מרגש של גילוי לב מתוך שיחת רבינו החד"ה קוק שליט"א עם תלמידיו בענין הבושה הגדולה והיסורים שיש לו כאשר מכבדים אותו, בשיחה זו רבינו שליט"א חושף את הקושי הגדול שלו להיות חזן ולשורר בפני הציבור, ומה הסיבה שבכל זאת הוא עושה את הדברים הללו... וזה לשון קדשו של רבינו שליט"א.
אני יכול לקבל על עצמי רק קצת יסורים... אבל לא הרבה...
אני רוצה ללמוד תורה...
מה שלא מפריע ללימוד – כן...
כגון יסורי בושה... שזה לא מפריע לתורה... יסורי בושה אני יכול לקבל...
אע"פ שזה מאד קשה, אבל זה לא עושה לי ביטול תורה...
בשעת מעשה זה קשה מאד לקבל את זה... שעושים לי כבוד בפני אנשים... כזה בושה זה... איזה יסורים...
גם כשאני לבד יש לי פחד מה'... אבל פחות בושה...
עיקר הבושה בפני בני אדם ובעיקר כשעושים לי כבוד...
גם כשאני עולה חזן יש לי בושה... רק שאני מתגבר...
לשיר אני גם מתבייש... כי אני מתבלט...
זה מובן מאליו... כל אחד לא רוצה להתבייש...
הסיבה שאני שר בכל זאת כי זה מועיל לכוונה...
כמעט אי אפשר לומר שאני מתכוין למילים באופן של דיבור בלבד...
אבל כשיש ניגון יש איזה כוונה לפחות במדמה...
בלי זה אני לא יכול לאכוף את עצמי ולהסכים למילים...
הניגון מרגש יותר...
אפשר לקחת מוסר עצום משיחה זו, הן בענין מידת הענוה, לרבינו שליט"א יש יסורים מזה שעושים לו כבוד, ולצערינו יודעים אנו היטב כמה יסורים יש לאישים מסויימים על שלא מקבלים מספיק כבוד כראוי להם לפי דעתם [חוסר דעתם], גם בענין כוונת התפלה יש כאן חיזוק גדול, על האדם לעורר עצמו בכל מיני היכי תמצי להוסיף כוונה כראוי בתפלה, ויהי רצון שהחיזוק מתוך שיחה זו יהיה לרפואתו השלמה של מרן רבינו שליט"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.