א. הנני להביא בפניכם עדות מתוך הספר "מח קדוש" [שיראה אור בקרוב בס"ד].
ר' אפרים רוט שליט"א מספר: אני זוכר את ר' דב קוק שליט"א מהימים שהיינו לומדים יחד בפוניבז', הוא היה עומד שעות על גבי שעות ליד חלון מסויים, זה היה החלון שלו... כולם ידעו שהבחור הזה כמעט לא אוכל וכמעט לא ישן, ויש כמובן גם את אלו שהיו קוראים לוי בכינוי "משונדיק"...
בזמנו היו שני בחורים חשובים שדאגו מאד לשלומו של הרב, והלכו לרמת גן לבית אביו הרב נחום הכהן קוק זצ"ל, הם סיפרו לו את המצב ובקשו שיפעל למען הבריאות של הבן יקיר, שיאכל טוב וישן טוב, כי כפי הנראה במצב הנכחי הוא יכול לקרוס [או להשתגע]...
הרב נחום אמר להם, חבל על הזמן של כולנו, דיבורים אלו לא מעלים ולא מורידים מאומה, ולי אין מה לומר בזה, אם תרצו באמת שיהיה כאן שינוי, רק הסטייפלר יכול לעשות את זה, בני בודאי לא ימרה את פיו של הסטייפלר.
הם הגיעו לבית הסטייפלר זיע"א, וכתבו על הדף, "הבחור דב קוק כמעט לא אוכל וכמעט לא ישן, הוא לומד כל הזמן, מה צריכים לעשות עמו"...
הסטייפלר נטל את העט והוסיף את המילה "רבי" לפני המילים "דב קוק", ואח"כ אמר להם בצעקה [באידיש], "אבל הוא יושב ולומד, נכון?? אז מה אתם רוצים ממנו, עזבו אותו לנפשו"...
מסיים ר' אפרים, אני הייתי נכח אחריהם וראיתי את כל ה"הלוך ילך" אצל הסטייפלר זיע"א, ואחר כך נודע לי מהם כל המעשה הנכתב לעיל עם אביו וכו'.
הסטייפלר מעורב בנישואי רבינו שליט"א
ב. רבינו שליט"א אמר לי, שהיו לו שיחות בעניני שידוכין עם רבינו הסטייפלר זיע"א, והיה הסטייפלר מעורב בכל פרטי השידוך, וגם אמר לו כמה דברים חשובים ונפלאים בעניני הקמת הבית. [וכעת אין ביכלתי לספר הני מילי].
מצ"ב כתב ידו של רבינו שליט"א וז"ל: "בשידוך שלי, הסטייפלר הסתפק, עד שבירך הוא, ואז הסכים הרב זלברשטיין"...
חבל על דאבדין
ג. רבינו שליט"א רגיל לומר הרבה על מקרים שבאים לשמוע את עצתו וכו', "חבל שאין לנו כאן את הסטייפלר, הוא היה עונה מיד על כל דבר סבוך, חבל על דאבדין"...
שעת פטירת הסטייפלר
ד. כבר הבאתי כאן לאחרונה מה שזכיתי לשמוע מפי מרן המשגיח ר' דן סגל שליט"א שהוא הרגיש בפטירת הסטייפלר, ואמר לרבנית שלו תליט"א, תסתכלי על השעון [השעה היתה 11], עכשיו הסטייפלר עולה בסערה השמימה. וכשסיפרתי למשגיח שליט"א שגם רבינו שליט"א [שהיה אז ממש צעיר לימים, בן כ"ט] אמר לרבנית שלו שהוא שומע את ניגוני המלאכים שמלוים את הסטייפלר לגן עדן, הוא נרגש מאד על הסיפור הזה, ואמר, הרב קוק חד בדרא... אני אמנם הייתי הרבה עם הסטייפלר, הייתי קשור עמו...
ה. חדב"נ מהר"ן בקר שליט"א אמר לי, ששמע בהדיא מפי רבינו שליט"א שהסטייפלר זיע"א אמר לו את מספר שנותיו בעולם הזה. [לפני כמה חדשים נסיתי להוציא מרבינו שליט"א איזה מילים בענין, ולא אבה לדבר מזה].
ו. במוצא"ש ויצא תשפ"ג, הגיע למרן החד"ה קוק שליט"א יהודי שיש לו את חולי הסרטן ב"ריאות" בר מינן, וכבר נשלחו "גרורות" לכמה מקומות, ואמר לו רבינו שליט"א שהדבר הכי טוב לזה הוא "אידוי שמן קנביס" לתוך הגוף, וזה הדבר הנורמלי ביותר ולא כל הדמיונות שהם אומרים. שוב אמר הנ"ל שיש לו מחר בבוקר "ביופסיה" [ניתוחון מזערי כדי לקחת דגימות מגופו, לקבל אינדיקציה באיזה סוג של "טיפול" לטפל בו, כגון כימותרפיה או ביולוגי וכעזה"ד], ואמר לו מרן שליט"א, אני אומר לך איך לקדם את פני הרעה ע"י ה"קנביס".
ואמר לי רבינו שליט"א בלחישה, שלדעתו אין שום ענין בביופסיה הנ"ל, כי כל הטיפולים שלהם רעתם קרובה יותר מטובתם, וכפי שאנו רואים רבים שעושים הטיפולים הללו, ומתים תוך כדי טיפולים וכו' וכו' ואכמ"ל, [וגם בעולם הרפואה יש גדולי עולם שמתנגדים לכימותרפיה, ויש נוקטים שהיא מסרטנת, ואכמ"ל בזה], אבל נראה שהנ"ל אינו מוכן כ"כ לקבל באמת את העצה, כי הוא "סגור" על ה"דמיונות" של ה"רופאים"... ולכן אין מה להרחיב עמו בדיבור ועצה.
החולה הלך לביתו, ונכנס רבינו שליט"א לתפלת ערבית, ובאמצע תפלת ערבית עברתי ליד רבינו שליט"א והחויתי קידה ברמיזה שהנני הולך לביתי, [התפללתי ערבית מוקדם], ופתאום אמרו לי החברים שמרן שליט"א מחפש אותי, וסימן לי בידו שלאחר התפלה נדבר בטל' על החולה הנ"ל.
עשיתי כדברי מרן שליט"א ובאתי שוב לבית מדרשו לערך בשעה 12 בלילה, ועדיין היה מתעצם בתפלתו הארוכה, וכשסיים התפלה, אמר לי, "לגבי היהודי הזה שהולך לעשות ביופסיה, אני לא יכול להתפלל עליו כ"כ מהר, אולי תאמר לו שידחה את הביופסיה לשעות הצהרים, כדי שאספיק להתפלל עליו בשחרית של יום ראשון... ותאמר לו שגם הוא יעשה תפלה בבוקר על זה...
שוב אמר רבינו שליט"א לומר לאותו אדם להתפלל בזכות "מי וישי" של מרן הסטייפלר זיע"א, וסיפר רבינו שליט"א שאדם אחד בא לסטייפלר וביקש ברכה על אבנים בכליות, ואמר לו הסטייפלר, לך לבית מרקחת ותקנה שם "מי וישי", וזה יעזור לך לרפואה, [ובקושטא אין שום קשר רפואי בין המים הללו לבעיית אבנים בכליות], ואכן האבנים יצאו תיכף... ולאחר זמן שמע מהסיפור הנ"ל יהודי אחר שגם לו היתה הבעיה של אבנים בכליות, וקנה גם הוא "מי וישי", אך לא פעלו בגופו כלום... כי זכותיה דהסטייפלר זיע"א דין גרמא דישועה.
עוד הוסיף מרנא שליט"א, תגיד לו שיתפלל גם בזכות העובדא עם "מיץ רימונים" ושאלתי את מרנא שליט"א, מה כוונתו בזה, ולא השיב, שוב שאלתי, האם היה מעשה של אדם חולה מסוכן שבא לפני מרנא, ומרנא אמר לו לשתות מיץ רימונים ושב ורפא לו... וחייך רבינו בשתיקה כהודאה...
עוד כתב רבינו, שיזכיר את "פרסום הנס של חנוכה", [וזה מפורסם אצל מרנא שליט"א שהגדר של "פרסומי ניסא" הוא, לא כפי שחושבים שיש עולם טבעי ויש בו לפעמים נסים... אלא הפרסומי הוא שכל האטמוספרה של העולם זה אך ורק נס... וכלשון הרמב"ן הידוע בפרשת בא].
וכן כתב לו רבינו שליט"א, שיזכיר את זכותו של רבינו הבית הלוי וגר הצדק אברהם בן אברהם. [כידוע שלאחרונה מרנא שליט"א מחלק את חוברת האמונה ע"פ כתביו של הבית הלוי, וכן זה זמן רב שמרנא שליט"א הדפיס את הספר על "אברהם בן אברהם" הגר צדק, ופעמים שמשתמש בכח זכויות אלו להמשיך ישועה לחולים].
ואמר מרנא שליט"א, שלאחר כל זה, ילך ההוא שוב לבית החולים, ויבקש שיבדקו עוד פעם אם יש לו ממצאים סרטניים בגופו...
העובדא הזו נפלאה למתבונן, כי מרנא שליט"א משקיע תפלות ארוכות בעד כל חולה, וגם כלפי מי שלא "שומע" לדעתו, הוא עוסק בתפלה עליו, ואינו רואה בזה שום מחיצה וחסרון. בינו נא זאת!
ז. סיפר ידידינו הגאון המופלא מהר"ר אברהם ישעיהו קניבסקי שליט"א [בנו הגדול של מרן שר התורה רח"ק זיע"א], שהוא היה כידוע משמש את מרן הסטייפלר זיע"א [וחיבר עליו את הספר המיוחד "תולדות יעקב"], ובסוף ימי הסטייפלר זיע"א, דאג הנכד לשלום סבו, וסגר הדלת שלא יכנסו ה"עולם", והרגיש הסטייפלר שלא באים אנשים, וקם ממקומו ופתח את הדלת לרווחה, ואמר, אי אפשר לדעת בזכות מה חיים... לפעמים באים בוכים פה ומבקשים ברכות... יש בזה חסד, וזה מביא חיים לאדם...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.