מרן החד"ה קוק שליט"א
סגולה לפתור בעיות בעניני ירושה
לפני לערך ג' חדשים הגיע לרבינו החד"ה קוק שליט"א איש נכבד מחו"ל שהוא "תמכין דאורייתא" גדול מאד, ונקלע בתקופה האחרונה לדיונים מסויימים בעניני "ירושה"...
וסיפרו קמיה רבינו שליט"א שלאחרונה [כמדומה בימי חוה"מ פסח תשפ"ו, והיו איזה משובשים שניסו לנצל תיעוד זה לגרוף ממון על גבו של רבינו שליט"א וכאן הערה להזהר מן הצבועים, ועוד חזון למועד] כאשר היה רבינו שליט"א בציון רבי מאיר בעל הנס זיע"א, וידידינו ר' יקותיאל זלמנוביץ הי"ו אמר אז לרבינו שליט"א את שמו ואת בעייתו אז אמר רבינו שליט"א שילמד "ירושלמי"... כיון שכאשר מבטאים בפה את המילה "ירושלמי", יוצאת מן הפה כעין "ירושה למי"...
ואמר רבינו שליט"א [בפליאה], מה אתה אומר... כזה דבר להגיד...
ולאחר מחשבה אמר רבינו שליט"א, שילמד פרק י"ן - פרק "יש נוחלין"...
ואמרו לרבינו שליט"א אנחנו נעשה את הסגולות אבל באנו לבקש את ברכת הכהן הגדול שהרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
ואמר רבינו שליט"א: בזכות ההלבנת פנים שיש לי עכשיו... אני עובר עכשיו בושה ויסורים קשים מאד... ובזכות זה יסתדרו לו עניני הירושה כדת וכדין אמן.
נ"ב.
בעיקר מה שיצא מפיו של רבינו שליט"א ללמוד ירושלמי כסגולה לסדר בעיות בעניני ירושה, שמא יש לומר בעומק כוונתו, דהלא תלמוד ירושלמי נקרא כן ע"ש "ירושלים", והלא קיי"ל ד"לא נתחלקה ירושלים לשבטים" וכל השבטים שוין ושותפין בה, (ע' יומא יב ע"א ופרש"י שם, ומגילה כו ע"א ורשב"א שם, ואבות דרבי נתן פרק לה, וכן פסק הרמב"ם פ"ז מבית הבחירה הי"ד), נמצא דבירושלים הכל אחד ממש, ועל ידי כח האחדות וקדושת האהבה שבירושלים ממילא ישרור שלום ויוצלחו כל עניני הירושה, כי כל העיכובים על פי רוב באים מן המריבה והמחלוקת שהיא אותיות "חלק מות".
וזכורני שראיתי לרבינו מהר"ם ריקאנטי שפי' הפס' "בנים אתם לה"א לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת", כי מצוי בעקבות הירושה שבאה לאחר המות שנעשית מחלוקת וממילא איכא אגודות אגודות בתוככי המשפחה, ועל זה רמזה תורה להתרחק מפלוגתא, ובדרושים הרחבתי בזה למאד בס"ד.
וידועים ד' הירושלמי (פ"ט דברכות ה"ג) שהמקבל מתנה מחבירו מברך "הטוב והמטיב", והעירו התוס' בברכות (נט ע"ב, ד"ה ורבי) דלא אשכחן ברכת הטוה"מ אלא בדאיכא שותפין עמו בהטבה, וכ' הרא"ש שם, ולי נראה דה"נ איכא אחרינא בהדיה המטיב להנותן אם המקבל עני שזכהו השם וחננו ממון לעשות צדקה, ואם הוא עשיר שמח הנותן במה שמקבל מתנתו. ע"כ. וכ' הב"י (או"ח סי' רכג) דהתלמוד שלנו לא אמר פרט זה כיון דכלול בכלל הידוע שאם יש אחרים בהדיה מברך הטוה"מ וכפדריש לן הרא"ש.
ואמר לי מרן שליט"א, שרק בכח קדושת אחדות ירושלים שלא נתחלקה לשבטים יש את הסברא הזאת שהנותן מרגיש טובה כמו המקבל, וממילא מצב זה מזקיק את ברכת הטוה"מ.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.