תיקון פרשת ואתחנן לאחר ת"ב דייקא
פרשת ואתחנן נופלת מיד לאחר ת"ב ו"תלתא דפורענותא", בבחי' (משלי יח, כג) דע"י אבילות החורבן נעשים מצורפים לשכינה שהיא בגלות דלה ועניה, ובאה על כל איש ישראל בחי' "תחנונים ידבר רש", [ר"ת גי' תרי"ג ע"ה], וכל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה. [ואמר מרן החד"ה קוק שליט"א שעל ידי כוונות הרש"ש בראש השנה זוכים להעשיר את כל השנה, וזה בחי' רש"ה בתחילתה].
וזה סוד "וא"ת חנן", לרמוז על בקשת חננו מאתך חב"ד בכל אותיות התורה וצירופיהן מא' עד ת' [ואות ו' דואתחנן היא ו' החיבור והיסוד - שמחברת את כל האותיות להדדי].
והיינו דייקא לאחר תשעה באב שבו בקשת מחילה מן האותיות, [ובעלמא כל וידוי הוא ע"ס א"ב להורות על בקשת מחילה מן האותיות שהם יסוד העולם שנפגמו ע"י העוונות, וכפי שהרחיב מרן החד"ה קוק שליט"א, ואמנם בת"ב ליכא תיקון דוידוי, אך ענין הנ"ל נפעל] ע"י פסוקי איכה שכולם מסודרים על סדר אלפא ביתא דאיכה, וזה סוד "חדש אב", לחדש את אותיות א"ב ולהחזיר העטרה לישנה. [ובשבת קדש איכא אלפא ביתא ב"אל אדון" שבברכת יוצר, וכן תשר"ק בתכנת שבת דמוסף. וכעת אכמ"ל בזה].
ובסיום איכה כתיב, "השיבנו ה' אליך ונשובה", שעולה הר"ת בגימטריא כ"ב, לרמוז על אותיות התורה שמתחדשים ע"י התשובה.
והיינו נמי תיקון כ"ב ימים שבין י"ז בתמוז עד י' אב [שבו עיקר השריפה], לקבל כ"ב אותיות הנ"ל. תן לחכם ויחכם עוד.
רבי חנניא בן עקשיא
ואתחנן. ידוע שם התנא "רבי חנניא בן עקשיא", ואמר מרן החד"ה קוק שליט"א, ד"רבי חנניא" יורה על רצון ה' שהאדם ירבה בתחנונים וידבר עם קונו, וכחיבת תינוק המדבר אל אביו, ו"בן עקשיא" היינו שגם את הרבה האדם תפלה ולא קיבל את מבוקשו, ימשיך ויתעקש בתפלה ותחנונים, כי עיקר התפלה אמונה, ולזה אין סוף, ופוק חזי במשה רעיא מהימנא דאי לאו דאמר ליה קוב"ה "רב לך" היה מוסיף על תקט"ו תפלות עד בלי די.
שב דנחמתא
"שב" ממעשיו הרעים ו"ניחם" על הרעה שעשה [כמו כי נחמתי כי עשיתים וכו'], וזו הכנה לתשובת כיפור שלפניו שבת שובה [וקורין שובה בהפטרת ת"ב במנחה שהוא כיוה"כ כמ"ש בפסחים נד ע"ב ושלהי תענית, ודו"ק, רק דשובבה של ת"ב הוא תשובה מתוך צער ושל יוה"כ מתוך שמחה כפי שאמר מרן החד"ה קוק שליט"א], וכן נרמז שב של מלכות השביעית שהיא נחמתא כאיש אשר אמו תנחמנו וכו'.
עזרא ונחמיה בשיבת בית שני
משמע דעזרא כנגד נוקבא [כיחס בית שני לראשון כנודע] ד"אבן העזר" [משורש עזר כנגדו] ונחמיה ג"כ אמא כאיש אשר אמו תנחמנו וכו'.
ומרן החד"ה קוק שליט"א כתב: עזרא ונחמיה בשיבת בית שני. משמע דנחמיה הוא מיצוי שבע דנחמתא שאמרן ישעיהו על אודות חורבן ראשון, ונקרא על שם ה' בשתים אחרונות שבסוף שמו (יה), כי גם הנחמות בהם מטבע אנכי אנכי הוא מנחמכם, ומשמע דחשיב נחמת שתים ראשונות של שם כלפי שתים אחרונות שנעדרו בשעת הפגם וטעונות נחמה של שתים ראשונות שלא נעדרו מעולם - וזהו דקדוק שם נחמיה (כמבואר), ואילו עזרא הוא הבנין של בית שני שמצומצם בבחינת נוקבא דבחינתו הפרטית (כידוע) אשר בשם "אבן העזר" היא נחתמת.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.