בתל אביב הקטנה, בשנות הששים, חיו זה בצד זה, עולים וותיקים, דתיים וחילוניים, מזרחים ואשכנזים.
כן, היו פערים אך לא פרובוקציות, איש באמנותו חי,
לא להאמין, האדמור מבעלז, הרב דב יששכר רוקח, היה אתי בפעוטון מעורב, בתל אביב.
בתצלום, שצולם בשדרות רוטשילד, קבוצת ילדים הוא ואני ביניהם.
אמו של הילד, שבבוא היום יהיה אדמור, בקשה מאמי חזרה את התצלום, אמי הנבונה, לא מסרה לה את כל הצילומים.
מקווה שיבואו ימים טובים בהם נחיה שוב זה בצד זו, עם מחיצות עדינות, סמליות, בלי פרובוקציות בכבוד הדדי,
בלי התלהמות.
בצילום : אני בתלתלים
הוא עם פאות.
היו ימים בהם היתה תמימות, ועתה חלק מאתנו הפך קיצוני והסית את הרוב. מקווה שישובו שנים טובות מאלו. את התקווה אי אפשר להרוג.
(Aliza Ruth Florenthal)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.