שינוי פרדיגמה בצמרת הביטחונית: כיצד סבב המינויים החדש ישפיע על השפעתה של איראן בישראל

 

שינוי פרדיגמה בצמרת הביטחונית: כיצד סבב המינויים החדש ישפיע על השפעתה של איראן בישראל

התמורות המבניות והפרסונליות בצמרת מערכת הביטחון ובמנגנוני הפיקוח של מדינת ישראל מסמנות את אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר במאבק הלאומי נגד "ציר הרשע" המונהג על ידי איראן. מינויו של האלוף (במיל') דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ),  לצד כניסתו של האלוף (במיל') רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובחירתו הרשמית של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, מייצרים ארכיטקטורה פיקודית חדשה.

שינויים אלו נועדו באופן ישיר לפרק את זרועות התמנון, המודיעין והלוחמה הפסיכולוגית של הרפובליקה האסלאמית הפועלות בתוך החברה ובמערכת הביטחון הישראלית.

אזהרת הבכירים: זרועות התמנון של איראן  מאז שנת 2000

גורמים ביטחוניים בכירים ביותר מזהירים כיום בנחרצות כי במאה אחוזים קיימות זרועות תמנון איראניות עמוקות בתוך מערכת הביטחון הישראלית, וטביעות אצבעותיה של טהראן ניכרות בה היטב.

לדברי אותם בכירים, אין מדובר באיום חדש, אלא בתהליך חדירה ובניית השפעה ארוך טווח, שאת תחילתו ניתן לסמן כבר בשנת 2000:

• נקודת המפנה ההיסטורית:  טביעות האצבע האיראניות החלו להתעצם באופן מובהק החל מהנסיגה הישראלית החד-צדדית מלבנון, שהוביל ראש הממשלה דאז אהוד ברק.
• תפיסת החולשה המערכתית:  המהלך ההוא נתפס בעיני איראן כהוכחה ליעילותה של אסטרטגיית ההתשה באמצעות שליחים (פרוקסי). מאותו רגע, הגבירו משמרות המהפכה את המאמצים להשפיע על תפיסות עולם אסטרטגיות, לזרוע קונספציות שגויות בדרגים השונים, ולחדור לערוצי המודיעין והתקשורת של ישראל.

המינויים החדשים מגיעים בדיוק כדי לעקור מהשורש את אותן נטיעות היסטוריות שהעמיקו שורש במשך למעלה משני עשורים.

השינוי האסטרטגי: בלימת התערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים

סבב המינויים הנוכחי מוביל לשינוי יסודי בדרך שבה ישראל מתגוננת מפני איומים תודעתיים ופוליטיים. לראשונה, מוקם קיר ברזל הגנתי שנועד למנוע לחלוטין ממדינות זרות להנדס את התודעה הציבורית בישראל.

מעבר להגנה הצבאית השוטפת, מדובר במהלך שחוסם באופן מוחלט את היכולת של איראן, לצד מדינות נוספות בעולם המעוניינות בהפלת ממשלת נתניהו, להתערב במערכות הבחירות בישראל. שירות הביטחון הכללי תחת הנהגתו החדשה מיישם כלים מתקדמים לחשיפת רשתות בוטים, מימון זר חשאי ומבצעי השפעה דיגיטליים שנועדו להטות את صناديق המצביעים ולייצר כאוס פוליטי פנימי.

החשש באופוזיציה: אובדן מנופי הלחץ הבינלאומיים

המבנה הפיקודי החדש מעורר דאגה עמוקה בקרב חוגי האופוזיציה בישראל, החוששים מהשלכות המהלך על המפה הפוליטית:

• חסימת נרטיבים חיצוניים:  באופוזיציה חוששים כי הידוק הפיקוח והמידור הקיצוני יקשו על גורמים בינלאומיים המזוהים עם עמדותיהם להשפיע על דעת הקהל הישראלית.
• ניטרול מנגנוני התערבות:  החשש המרכזי הוא שמדינות זרות וארגונים בינלאומיים, אשר קיוו להוביל לשינוי שלטוני בישראל באמצעות הפעלת לחץ מדיני, תקשורתי ודיגיטלי, ימצאו את עצמם כעת מול דלת נעולה לחלוטין, ללא יכולת להשפיע על תוצאות הבחירות הבאות.

דוד זיני בשב"כ: בלימת החדירה וההשפעה המודיעינית מבית

האלוף דוד זיני נכנס לתפקידו כראש השב"כ כשהוא מביא עמו תפיסה מבצעית ייחודית – "חשיבה מחוץ לקופסה" שמקורה מחוץ לשורות המערכת השב"כית המסורתית. ניסיונו הפיקודי העשיר מעצב מחדש את הארגון ככוח משימה התקפי ופחות בירוקרטי.

פירוק רשתות ההשפעה והסייבר האיראניות

כדי לחתוך את אותן זרועות תמנון שעליהן מצביעים הבכירים, זיני מוביל קו נוקשה:

• אטימת הארגון ודיסקרטיות מוחלטת:  ביטול יחידת הדוברות של השב"כ שהוביל זיני מסמן מעבר לארגון אטום, ממודר וחשאי לחלוטין. צעד זה מקשה על גופי המודיעין של טהראן לנתח את מגמות המחשבה בתוך השירות.
• התמקדות בסיכול פנים ומניעת חדירה:  זיני מטמיע תהליכי סינון ותחקור מחמירים, לצד שינוי שיטות הפעולה של האגף לסיכול ריגול, במטרה לאתר "סוכנים רדומים" ופרופילים פיקטיביים המנוהלים על ידי משמרות המהפכה האיראניים.

רומן גופמן במוסד: קטיעת זרועות התמנון בחו"ל

האלוף רומן גופמן מביא אל כס ראש המוסד תפיסה ביטחונית נחושה, יוזמת וישירה. כמזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, גופמן מכיר את תמונת המצב האסטרטגית מול איראן עד לפרטים הקטנים ביותר.

סיכול קדימה במגרש הביתי של טהראן

המינוי של גופמן מעביר את המוסד למוד פעולה התקפי ואגרסיבי יותר, שנועד לצמצם את השפעת איראן באמצעות מספר וקטורים:

1. שינוי דגש מבצעי: מעבר מאיסוף מודיעין פסיבי לפעולות כירורגיות בעומק שטח האויב, שמטרתן לשבש את פרויקט הגרעין האיראני ותעשיית הרחפנים והטילים.
2. קטיעת צירי המימון והקשרים: החלטתו המיידית של גופמן לסיים את העסקת יועצת התקשורת החיצונית של המוסד ולצמצם מיקור חוץ משקפת מגמה ברורה של הידוק המידור וצמצום נקודות תורפה בהן מידע רגיש עלול לזלוג לגורמים זרים.

מיכאל ראבילו כמבקר המדינה: הידוק הפיקוח הפיננסי והמבני

כניסתו הרשמית של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה נושאת השפעה ארגונית מכרעת על חוסנה של מערכת הביטחון. הביקורת הרשמית תחת הנהגתו צפויה להתמקד באפקטיביות המערכתית, תוך דחיקת שיקולים זרים אל מחוץ למשוואה המבצעית.

חסימת פרצות תקציביות וייעול המערך המגן

השפעתה של איראן אינה מתמצה בריגול, אלא מנצלת לעיתים פרצות ניהוליות ותקציביות כדי להחליש את ישראל מבפנים. מוסד מבקר המדינה תחת ראבילו יפעל לסגירת פרצות אלו:

• בחינת החוסן של שרשראות האספקה: ביקורת קפדנית על רכש ביטחוני וטכנולוגי כדי לוודא שרכיבים זרים אינם מכילים "דלתות אחוריות" שיוכלו לשמש את מערך הסייבר האיראני לחדירה למערכות ביטחוניות מסווגות.
• הגנת העורף והתשתיות הלאומיות: מיקוד דוחות המבקר במוכנות תשתיות האנרגיה, המים והתקשורת הלאומיות מפני תקיפות משולבות מצד איראן וגרורותיה.

השילוב בין דוד זיני (שב"כ), רומן גופמן (מוסד) ומיכאל ראבילו (מבקר המדינה) מייצר מפת הגנה ומתקפה קוהרנטית החדשה לחלוטין לתפיסה הישנה ששררה מאז שנת 2000. בעוד שגופמן תוקף את ראשי התמנון האיראני בחו"ל ופוגע בצירי אספקת הנשק והמימון, זיני מטהר את הזירה הפנימית מטביעות האצבע המודיעיניות והתודעתיות של טהראן, וחוסם התערבות פוליטית זרה. במקביל, ראבילו כמבקר המדינה הנכנס יבטיח כי המערכות הציבוריות והביטחוניות פועלות בסטנדרטים המחמירים ביותר של יעילות ומוכנות אסטרטגית.