מרן הרב דב הכהן קוק שליט"א
ביאור סוד "יתמו חטאים"
במשנתו של רבי מאיר בעל הנס
במסכת ברכות (י ע"א) מסופר על שני בריונים שהיו גרים בשכונתו של רבי מאיר והיו מצערים את רבי מאיר מאד בהנהגתם הפרועה, רבי מאיר היה מתפלל עליהם שימותו, אמר לו אשתו ברוריה, מדוע אתה פועל בתפלתך שימותו, בגלל שכתוב "יתמו חטאים", וכי כתוב "יתמו חוטאים"?? הלא "חטאים" כתוב!! ועוד, צא וראה בסיום הפסוק "ורשעים עוד אינם", ולפי דעתך כיון שכבר אמר "יתמו חטאים" הלא ממילא "ורשעים עוד אינם", וא"כ המילים הללו מיותרות, אלא תתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, וזהו "יתמו חטאים" שהיצר הרע והעבירות יפסיקו, וממילא יהיה מצב של "ורשעים עוד אינם", ואכן כך עשה ר"מ - התפלל עליהם ושבו בתשובה.
ביום י"ד באייר תשפ"ו [יום המיוחס להילולא דרבי מאיר בעל הנס זיע"א] שאלתי את מרן שליט"א מה סבר רבי מאיר מעיקרא, והלא בודאי גלוי וידוע לפניו פסוק מפורש בספר תהלים, ומה הוסיפה ברוריה בדבריה לשנות את דעתו.
וכה השיב מרן שליט"א על אתר:
הרי המילה "חטאים" בתהלים כתובה עם נקודת דגש באות ט', [שכידוע נקודה זו היא "עד ממהר" להבנתו של ר"מ ד"חטאים" קאי על עוברי העבירה, ולא על עצם העוונות], כמו שכתוב (תהלים כה, ח) "יורה חטאים בדרך", שהטית שם גם כן דגושה וקאי על ה"חוטאים", והניקוד הזה בתוך האות ט' הוא ביטוי לעומק וחוזק החטא, כמו הרעיון של "דגש" שמחזק את האות.
מאידך גיסא, הלא אתה רואה שלא מנקדים אותיות בספר התורה, [והאותיות הם כל נשמות ישראל כנודע], כלומר שהספר תורה לא "מסגיר" את החטאים שלך... [כאן אמר רבינו שליט"א כמה משפטים שלא זכיתי להבינו, וראה מה שכתבתי בשולי הגליון ושמא זו היתה כוונת רבינו שליט"א].
ברוריה אומר לרבי מאיר... בעצם האותיות אתה צודק, כתוב כאן "חטאים" עם ניקוד, ורבי מאיר רואה את זה בהדיא, וכמו שמצינו במדרש בראשית רבה (פרשה כ סי' יב) שבס"ת של רבי מאיר היה כתוב "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות אור וילבישם", אבל אצלינו כתוב "כתנות עור", ולדידן אין גם את הניקוד באות טית המדגיש את החטא...
מבואר כאן שרבי מאיר רואה באור עצום ונשגב, וממילא הוא מגיע לעומקים הגדולים ביותר, הוא נמצא בשורש הראשי ביותר, עד כדי שמתברר אצלו מצב רוחני ברור שהחטאים נעשים חלק מן האדם, ואין כאן שני ענינים, אלא חפצא אחד ממש...
העומק העצום של ר"מ מתבטא במ"ש בעירובין (יג ע"ב) אמר רבי אחא בר חנינא, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו...
רבי מאיר אומר לך דאליבא ד"כתנות אור" באל"ף רואים את זה שהחטא נעשה אחד ממש וחפצא אחד עם האדם... לפי הרובד העליון שהוא נמצא - החטא והחוטא מוגדרים כדבר אחד, וזה מתבטא ב"נקודה" שבתוך האות טית דחטאים...
ברוריה אומרת לרבי מאיר שהניקוד בטית של "חטאים" זה רובד בפני עצמו שאינו מעכב...
ואמרתי קמיה רבינו שליט"א, שלפי דבריו שרבי מאיר מחמת ה"אור" שלו מגיע לעומק הדין שמגדיר את החטא והאדם כחדא, אם כן איפה יובן הא ד"אור" בגימטריא "רז", והיינו על פי מה שכתב הרמב"ם (ספי"ט מסנהדרין) שמנין העבירות בתורה שיש עליהם מלקות הוא ר"ז שעולין בגימטריא "ילקו זדים", ונמצא כאן קשר של קיימא כי ה"אור" מביא את העומק כנ"ל וממילא בא העונש. ואמר רבינו שליט"א שהדברים נכונים וברורים.
שוב שאלתי דצ"ב דמחד גיסא "רז" הוא סוד ה', ובהיפוך אתוון הוא "זר" שעולה כמנין "ילקו זדים" כהנ"ל, ולכאורה הלא תרתי דסתרי טובא אינון.
וביאר רבינו שליט"א, שע"י הנהגת האדם בטכסיס "נעשה ונשמע" שנקרא "רז" כמבואר בשבת (פח ע"א) והיינו ביטול כל הדעת כלפי השי"ת, ממילא הוא ניצל מכל המלקות שלא באה אלא מחמת דעת חיצונית של גאוה, ו"יוסיף דעת יוסיף מכאוב".
לאחר שבקשתי לברר עוד כמה פרטים בסוגיא זו קמיה רבינו שליט"א, אמר לי בזה הלשון, אני מתבייש לדבר על הנושא הזה, זה נושא גבוה מאד... זה מבייש אותי... זה מעורר בושה... הרי אני לא שייך לענינים הללו בכלל...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
נ"ב. איתא בקידושין (לו ע"א) עה"פ "בנים אתם לה' אלהיכם", בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה, רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים וכו'. ומשמע דרבי מאיר מביא כאן סניגוריא גדולה ולשיטתיה אזיל דחזי בעומקו את מצב החטא כהגדרה החטא עם הגברא החוטא כמבואר לעיל, ועל כן זקוק הוא למיתוק של "אב שמחל על כבודו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.