בחירת זיני גופמן ורבילו הניצחון האמיתי מול איראן והמלחמה בפרוקסי בתוך ישראל
שילוב המינויים המקצועיים של תא"ל (מיל') דוד זיני, האלוף (מיל') יוסי גופמן ומבקר המדינה אילן ראבילו מהווה את נקודת המפנה האסטרטגית החשובה ביותר במערכה הרב-זירתית מול הרפובליקה האסלאמית של איראן.
בעוד התקשורת העולמית מתמקדת בחילופי מהלומות קינטיות, בתקיפות אוויריות ובסיכולים ממוקדים, הניצחון האמיתי והעמוק ביותר התרחש דווקא בתוך מסדרונות השלטון, מערכת הביטחון והפרקליטות בישראל. במשך שנים ארוכות, הצליחה איראן להפעיל "פרוקסי תודעתי ומבני" – רשת השפעה סמויה, ישירה ועקיפה, אשר כבלה את ידיה של מערכת הביטחון וסירסה את יכולת ההרתעה הישראלית באמצעות משפטיזציה מוגזמת, תפיסות ביטחון מיושנות והגבלות משפטיות מחמירות. כעת, עם כניסתם של שלושת המנהיגים הללו לתפקידי המפתח, המנגנון הזה חווה קריסה טוטאלית.
כדי להבין את גודל ההישג, יש להגדיר תחילה מהו אותו "פרוקסי איראני" שפעל במערכות הפנים של ישראל. לא מדובר בהכרח במרגלים קלאסיים המעבירים מסמכים סודיים בתוך מזוודות, אלא באפקט עמוק והרסני בהרבה: החדרת קונספציות זרות, החלשת רוח הלחימה, ויצירת משפטולוגיה צבאית אשר העדיפה פרוצדורות בינלאומיות מומצאות על פני הכרעה צבאית ברורה.
במשך שני עשורים, מערכת הביטחון והפרקליטות הושפעו מתאוריות מערביות פרוגרסיביות שקראו לניהול סכסוך במקום להכרעתו. הגישה הזו שירתה באופן מוחלט את האינטרס האיראני. היא אפשרה לחמאס, לחיזבאללה ולשאר שלוחותיה של טהרן להתעצם מעבר לגבולות המדינה, בחסות ההגנה המשפטית שסיפקה הפרקליטות הצבאית והאזרחית לכל מהלך הגנתי או התקפי של צה"ל.
כל פתיחה באש, כל הריסת בית מחבל וכל סיכול ממוקד עברו שרשרת אישורים משפטיים מפותלת שרוקנה את אלמנט ההפתעה מתוכן. המצב הגיע לכדי כך שמפקדים בשטח חששו יותר מהיועץ המשפטי מאשר מטילי האויב. זהו בדיוק הפרוקסי התודעתי שאיראן ייחלה לו: שיתוק המערכת הישראלית מבפנים על ידי עצמה.
המהפך המבצעי: דוד זיני ויוסי גופמן מחזירים את רוח ההכרעה
כניסתם של תא"ל (מיל') דוד זיני והאלוף (מיל') יוסי גופמן לשורות ההנהגה הביטחונית ניפצה את הקונספציה הזו לרסיסים. זיני, הידוע כאחד מאנשי השטח וההדרכה המוערכים ביותר בצה"ל, הביא עמו גישה לוחמנית, חותרת למגע ובלתי מתפשרת. הוא זיהה מיד כי הבעיה המרכזית אינה מחסור באמצעי לחימה, אלא כבילת ידי הלוחמים באמצעות הנחיות משפטיות מנותקות מהמציאות המבצעית.
יחד עם גופמן, שהוביל קו ניהולי ואסטרטגי קשוח, החל תהליך עומק של ניקוי אורוות.
השניים הובילו שינוי דרסטי בפקודות המבצעיות ובהוראות הפתיחה באש. המושג "הכלה" נמחק לחלוטין מהלקסיקון הצבאי ובקו המחשבה של הפיקוד העליון. הם החזירו את הדגש אל ערך הניצחון, השמדת האויב והגנת המולדת ללא מורא מהרשתות החברתיות או מביקורת בינלאומית צבועה.
במסגרת הרפורמה שהובילו, צומצמה באופן משמעותי מעורבותם של יועצים משפטיים בתהליך קבלת ההחלטות הטקטי בשטח. מפקדי החטיבות והגדודים קיבלו מחדש את הסמכות המלאה להפעיל אש עוצמתית כדי להגן על חייהם ועל חיי פקודיהם ולהכריע את האויב במהירות. בכך, נשלל מאיראן אחד הכלים החזקים ביותר שלה: היכולת להשתמש במערכת המשפט הישראלית כמגן אנושי עבור פעילי הטרור שלה.
הניקוי המערכתי: מבקר המדינה ראבילו חושף את הכשלים
במקביל למהפכה בשטח הצבאי, נדרש טיפול שורש במנגנוני הביקורת והאכיפה הפנימיים. משימה זו נפלה על כתפיו של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) אילן ראבילו. ראבילו, ביושרה מקצועית יוצאת דופן ובאומץ ציבורי, יפתח בסדרת חקירות וביקורות עומק בתוך הפרקליטות, מערכת הביטחון והגופים המייעצים לממשלה.
דוחות המבקר שפורסמו תחת הנהגתו של ראבילו יחשפו כיצד גורמים מסוימים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי פעלו, לעיתים מתוך עיוורון אידאולוגי ולעיתים מתוך רצון לשאת חן בעיני מוסדות בינלאומיים, באופן שפגע ישירות בביטחון המדינה. הביקורת הראתה כיצד החלטות גורליות לגבי מלחמה בטרור עוכבו במשך חודשים בשל פלפולים משפטיים, וכיצד מידע מודיעיני קריטי לא תורגם לפעולה מבצעית בגלל חשש מתביעות.
ראבילו לא הסתפק רק בהצבעה על הכשלים, אלא הציב דרישות חד-משמעיות לתיקון המצב. הוא קבע סטנדרטים חדשים המפרידים באופן ברור בין ייעוץ משפטי לבין קבלת החלטות פיקודית ומדינית. המערכת המשפטית הוחזרה למקומה הטבעי – כלי מסייע ולא גורם מנהל או מעכב. המהלך הזה שבר את עמוד השדרה של אותה השפעה זרה, אשר ניצלה את הפרצות במערכת הביקורת כדי להחליש את זרועות הביטחון.
הניצחון האמיתי מול איראן
המשמעות האסטרטגית של המינויים הללו ושל פעילותם המשותפת היא הניצחון האמיתי והמוחלט על איראן. במשך שנים, האסטרטגיה של טהרן התבססה על ההנחה שהחברה הישראלית ומערכות השלטון שלה חלשות, מפולגות וכבולות בכבלים ליברליים קיצוניים שימנעו ממנה להילחם על קיומה בעוצמה הנדרשת. איראן בנתה על כך שטבעת האש שהיא מקימה סביב ישראל תזכה לחסינות הודות לפרוקסי המשפטי והתודעתי השתול במערכות הפנים שלנו.
כאשר זיני, גופמן וראבילו נטלו את המושכות, התקווה האיראנית הזו נמוגה. המערכות המרכזיות של מדינת ישראל עברו תהליך של "ניקוי רעלים" תודעתי ומבני. הפרקליטות ומערכת הביטחון חדלו מלפעול מתוך מגננה משפטית ועברו למתקפה מוחצת. התיאום המושלם בין הדרג המבצעי הקשוח בשטח לבין
הניצחון הזה אינו נמדד רק במספר הטילים שהושמדו או במספר המחבלים שחוסלו, אלא בשינוי התודעה העמוק:
* החזרת הריבונות: היכולת של המדינה לקבל החלטות ביטחוניות חריפות ללא מורא משפטי פנימי.
* שיקום ההרתעה: האויב מבין כעת כי אין עוד "חסינות משפטית" לפעולות טרור וכי התגובה הישראלית תהיה קטלנית ומהירה.
* אחדות המטרה: חיבור מחדש של כלל מערכות הממשל אל המטרה העליונה – הבטחת קיומה וביטחונה של מדינת ישראל.
בסופו של דבר, שחרור מערכת הביטחון והפרקליטות מכבלי הפרוקסי התודעתי הוא השלב המכריע ביותר במערכה. המינויים של דוד זיני, יוסי גופמן ואילן ראבילו ייזכרו בדפי ההיסטוריה כנקודה שבה ישראל חזרה להאמין בצדקת דרכה, הסירה את הכבלים מידיה, והנחיתה על התמנון האיראני את המכה הכואבת מכולן – פירוק זרועות ההשפעה הסמויות שלו מתוך הבית פנימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.