מעלת היחיד בתוך כלל ישראל - הרב ציון כהן
שאו את
ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם… כל יוצא צבא בישראל.- הנה ברור
הדבר כשמש, כי אין כוונת התורה במילים יוצא צבא- לוחמים- הרי במדבר לאחר
הקמת המשכן ועד למלחמת מדיין לא היו להם מלחמות. וכשהיו להם נפקדו לקראת
היציאה למלחמה. אלא ודאי, שהכוונה כאן, אנשים הנתונים למרות רוחנית לראש
המשפחה ומשם לראשי השבטים. ולאחר מכן למשה רבינו.
כפי שכבר הזכרנו בעבר אין ערך הפרט (האדם היחיד) כמעמדו בשאר האומות. אצל
העמים הרי חיי הפרט מערכים רק כאשר הוא חלק מהכלל, ולו עצמו אין כל חשיבות.
מה שאין כן בעם ישראל. “שאו את ראש עדת בני ישראל “
עדה הם אנשים שהתאחדו למען
יעוד משותף ואשר השותפות של יעוד זה מאחדת אותם, על ידי רעיון משותף אשר
הוא אהבת ה’ וקיום מצוותיו. אנשים אלו הרי נמנו על ידי תרומת מחצית השקל ,
כלומר כל אחד הגיע אל המיפקד ומחצית השקל בידו. אשר הוא מוסר את מחצית
השקל, אשר ממנה יקנו את קרבנות הצבור (או יקימו את המשכן) וגם הוא בזמן
המפקד יאמר אני פלוני ממשפחה פלונית ומבית אב פלוני ובתור שכזה הוא מצטרף
למניין העם. כלומר אישיותו של כל אחד נשמרת לו ואיננה מתבטלת כלפי הכלל.
ממילא גם יובן מדוע כל נפש מישראל היא כעולם מלא, כי הרי ללא היחיד המסוים
אין הכלל מערך ככלל אלא צירוף של יחידים. ואילו בעמנו כל אחד ואחד הי הוא
משלים את הכלל ואין כל אפשרות לכלל ישראל להתקיים ללא אותו יחיד.
מסקנה חינוכית
לסיכום אמור הרב ציון כהן, מחנך בתלמוד תורה חניכי הישיבות בנשיאות מרן הרב יצחק ברדא שליט״א, ובניהולו החינוכי של הרב איתמר לופס, אחד היסודות הגדולים בחינוך הוא לדעת לראות בכל ילד ותלמיד עולם מלא בפני עצמו. אין תפקידו של המחנך להפוך את כולם לדומים ושווים, אלא לגלות את הייחודיות של כל אחד ולחבר אותה אל הכלל. כאשר ילד מרגיש שמכבדים את אישיותו, את משפחתו ואת מעלותיו המיוחדות — הוא מסוגל להתחבר באמת אל הציבור ואל עבודת ה’. כך נבנה כלל ישראל: ציבור קדוש המאוחד סביב מטרה אחת, אך מורכב מנשמות שונות שכל אחת מהן חיונית ואי אפשר בלעדיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.