האשליה הממלכתית שהתנפצה: כיצד הפקירה הציונות הדתית את עולם התורה לטובת ערכי השמאל

האשליה הממלכתית שהתנפצה: כיצד הפקירה הציונות הדתית את עולם התורה לטובת ערכי השמאל

---

התנהלות מפלגת "הציונות הדתית" ויו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' סביב משבר חוק הגיוס, חושפת שבר אידיאולוגי עמוק המוביל לפירוק המבנה הפוליטי של גוש הימין והציבור הדתי. עמדת המפלגה, אשר העדיפה שיקולים של מערכת הביטחון וחוקי המדינה על פני הברית ההיסטורית עם עולם התורה החרדי, הוכיחה כי המגזר שרוי בפיצול תודעתי חמור המונע ממנו לראות את המציאות נכוחה. מהלכיו המבריקים של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, שהוביל לקו תקיף ובלתי מתפשר לפיו אין לתת עוד אמון במי שמסמס את חוק הגיוס, סיכלו את ניסיונות הפשרה המדומים ופירקו את השותפות הפוליטית שאיבדה את זכות קיומה.

---

השבר האידיאולוגי: חוק המדינה מול ערך התורה

במשך עשורים הציגה עצמה תנועת הציונות הדתית כגשר המקשר בין עולם התורה לבין המערכות הממלכתיות של מדינת ישראל. אולם, רגעי האמת של חקיקת חוק הגיוס החדש הוכיחו כי מדובר באשליה. בעוד שהציבור החרדי רואה בלימוד התורה ובהחזקת הישיבות את כיפת הברזל הרוחנית האמיתית של העם היהודי, סמוטריץ' וחברי סיעתו בחרו ליישר קו עם דרישות הממסד המדיני והצבאי. כלומר עם השמאל החילוני האידיאולוגי הפרוגרסיבי האתיאיסטי.

במקום לעמוד כחומה בצורה לצד שותפיהם הטבעיים למאבק על זהותה היהודית של המדינה, הפכה המפלגה לגרורה שקטה של תפיסות עולם המגיעות מחוגי השמאל, המחנכות להצבת חוקי הכנסת והחלטות בג"ץ מעל לתורת ישראל. דרישתו של סמוטריץ' כי החוק יותנה באישורו המלא של צה"ל ובצרכי מערכת הביטחון, העבירה את זכות הווטו על עתיד לומדי התורה לידי פקידים וגנרלים. זוהי כניעה מוחלטת לנרטיב החילוני, המהווה בגידה מוחלטת בברית השותפים ובערכי הדת היסודיים ביותר.

---

המהלך של הגר"ד לנדו: פירוק הגוש הפוליטי

מול הגמגום וחוסר התבונה הפוליטית של מנהיגי הציונות הדתית, התייצבה מנהיגותו התורנית של ראש הישיבה, הרב דב לנדו. הרב זיהה נכוחה כי הדיונים הממושכים, המתווים והפשרות שהוצעו בוועדות השונות אינם אלא מוליכי שולל שנועדו לקנות זמן פוליטי על חשבון תקציבי עולם התורה ובני הישיבות.

החלטתו הנחרצת של הרב לנדו להציב אולטימטום ברור נגד גרירת הרגליים, להורות לחברי הכנסת של "דגל התורה" להפסיק את השותפות ולפעול לפיזור הממשלה הכתה בהלם את המערכת הפוליטית. היה זה מהלך של פקחות מדינית עמוקה, שהבהיר למפלגות הסרוגות כי הציבור החרדי אינו שפוט של אף קואליציה וכי אין בכוונתו לשמש שותף של מי שמפקיר את בחורי הישיבות לגזרות המשפטיות והכלכליות של מערכת המשפט והשמאל.

---

פיצול האישיות של המגזר הדתי-לאומי

התנהלותה של הציונות הדתית סביב החוק משקפת מצב של תודעה חצויה, המגיעה לרמות המזכירות פיצול אישיות עמוק. מחד גיסא, חברי המפלגה מתיימרים להילחם בשמאל, לשמור על ההתיישבות ביהודה ושומרון ולחזק את צביון הדת במרחב הציבורי. מאידך גיסא, אותם אנשים עצמם הופכים למוציאים לפועל של המדיניות שנועדה לעקור את עולם התורה ולהצר את צעדיהם של החרדים.

הם חיים באשליה כי ניתן לנהל מלחמה אידיאולוגית נגד גורמים בשמאל שרוצים להרוס את ההתיישבות, ובו בזמן לאמץ את אותם הכלים בדיוק כדי לפגוע בלומדי התורה בישיבות. הניסיון לרצות את הציבור החילוני והתקשורת באמצעות הפגנת "ממלכתיות" בנושא הגיוס, פגע באופן אנוש בערכי התורה הבסיסיים ביותר. מדובר בעיוורון מוחלט ובתפיסה מעוותת, שכן ברור לכל בר דעת כי החלשת עולם הישיבות תסלול ישירות את הדרך להחלשת כלל מוסדות הדת וההתיישבות בארץ.

---

אובדן התבונה והשלכות העתיד

מפלגת הציונות הדתית הוכיחה שאין לה את התבונה הפוליטית הנדרשת כדי להוביל מגזר. השר סמוטריץ' וחבריו ניסו לרקוד על שתי החתונות: לשמור על כיסאותיהם בקואליציה ומנגד להצטייר כמי שדורשים שוויון בנטל בפני מצביעיהם. התוצאה של המשחק הכפול הזה הייתה הרסנית:

1. איבוד האמון המוחלט מצד הציבור החרדי ומנהיגיו הרוחניים, שהבינו שאין עם מי לדבר.
2. חוסר יכולת לספק סחורה לאף אחד מהצדדים, כשהממשלה עומדת בפני קריסה והבחירות בפתח.
3. הפקרת הברית ההיסטורית ששמרה על גוש הימין יציב לאורך שנים ארוכות.

הציבור הדתי-לאומי חייב לעבור תהליך עמוק של חשבון נפש וטיפול שורש תודעתי. עליהם להחליט היכן שוכנת נאמנותם הראשונית – האם לתורת ישראל הנצחית או למערכות השלטון והצבא הזמניות. כל עוד הם ממשיכים להעמיד את חוקי המדינה ושיקולי הביטחון החומריים מעל לערך לימוד התורה, הם ימשיכו לתפקד ככלי שרת בידי אלו המבקשים להחליש את עולם התורה, וימיטו אסון פוליטי ורוחני על עצמם ועל המדינה כולה.