הדחף להיות ראשון להוכיח כי הוא ידע לפני כל אחד אחר מעביר על הדעת, נמצא רבים שאוהבים לכתוב 'פרסום ראשון' או דומה להם, ואינם קולטים כי הם מאותם אלה שעושים מעשים לא שקולים ולעיתים נוגע לנפשות ממש. ובמקרה שאני עוסק בו זה הגיע עד ל'ריגול' ממש למען איראן למרות שלא הייתה לו כל כוונה כזו, הרצון היה להוכיח כי הוא יודע ראשון לפני אחרים, ובכל זאת המעשה הזה הוא בלתי אחראי ולא מתאים למי שרוצה בטובת הצלחת המלחמה לעשות מעשה כזה
הנשיא טראמפ יצא בהתקפה קשה על עיתונאי ישראלי שעובד בערוץ שמאל שפרסם ראשון ובזמן שארצות הברית לא רצתה בשום אופן שיידעו כי נפל גם נווט. עדיף היה שהאיראנים יאמינו כי רק טייס אחד היה במטוס ולא היו מחפשים את השני, אבל אותו עיתונאי שלא ידוע כשמאלן מיהר לפרסם כי היה נווט וכי הוא נפל בשטח איראן ורק נס מנע מן העיתונאי ההוא שיאשימו אותו כי הוא זה שגרם לתפיסתו של הנווט, האיראנים היו מחזיקים בשבוי הזה למו"מ על עצירת המלחמה
השאלה שאני מציב כאן, האם הכל מותר, כאשר עוסקים בשאלה של נפשות, מדובר בטייס אמריקאי שיכל ליפול לידי האיראנים בגלל הפרסום הזה, האם זה מותר? כאשר הוא פרסם את הידיעה הנווט היה במצב קשה, לקחו 36 שעות עד שהצליחו לשחרר אותו וזה לא היה קל. האיראנים חיפשו אותו, היו צריכים מרחוק לירות על מי שהתקרבו לנווט למנוע מהם יכולת להגיע אליו. אין זה פלא מדוע טראמפ זעם על אותו עיתונאי ובעיקר על מי שהעביר לו את המידע, מדובר בגורם בלתי אחראי, והחשש שלי כי מדובר באיש ביטחון ישראלי
האם העיתונאי יספר מי אמר לו או שיסתבך עם סנקציות ותביעה להעבירו לידי ארצות הברית להעמדה לדין, טראמפ בעניינים האלה אינו וותרן, העיתונאי מערוץ 12 ייאלץ להחליט החלטה קשה, להסגיר את המקור או לשלם בעצמו את המחיר
אני מתפלל שיצליח לצאת מן העניין. אבל מה שחשוב כאן ללמוד ולהבין כאשר עוסקים בעניינים כאלו גם כאשר המידע בידך צריך לדעת מתי כן ומתי לא. מניסיון חיים שלי יותר מחמישים שנות עיתונות, התמודדתי עם הרבה אינפרומציה שהייתי צריך לקבל הכרעה האם לפרסם או להמתין. אני מודה כי זה לא קל, הדחף הוא לפרסם, ולכן אני מבין את העיתונאי שפרסם, ובכל זאת כאשר עוסקים במלחמה ובמצב שבגלל הפרסום הנווט יכל ליפול לידי האיראנים מדובר במעשה בלתי אחראי
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.