עו"ד דוד פטר:
נסו להתגבר על הרגשות העזים (והמובנים) ביחס לגיוס החרדים ובואו נדבר על האירוע עניינית.
אפשרי רק לרגע?
החוק בישראל קובע שרק מי שה"פוקד" (קצין צה"ל שאחראי על הגיוס) מוציא לו צו גיוס חייב בגיוס.
כלומר בניגוד למיתוס הרווח אין ומעולם לא הייתה בישראל חובת גיוס כללית.
הפוקד יכול לפעול בהתאם לשיקול דעת מקצועי של צורכי צה"ל ויכול לפעול לפי מדיניות ממשלתית.
באופן הזה לא גויסו חרדים וערבים, וגם קבוצות מיעוט אתניות ודתיות אחרות.
בג"ץ החליט, ללא כל בסיס חוקי, שלא די בחוק הזה וצריך חוק מפורש ייעודי שיעניק פטור לחרדים, זאת בעוד שלכל יתר קבוצות המיעוט לא היה צורך בחוק ופסיקת בג"ץ כלל לא חלה עליהם (בשפה המשפטית - כלל ההסדרים הראשוניים)
פסיקה למיעוט היהודי בלבד.
אז הכנסת הלכה וחוקקה (למרות שהחוק היה בסדר גמור, כאמור, והחקיקה נדרשה אך ורק כמענה לבג"ץ).
לאחר מכן בג"ץ החליט לבטל שיטתית כל חקיקת כנסת שנתנה מענה רוחבי להסדרת מדיניות גיוס החרדים בטענה לפגיעה ב"שוויון".
כלומר הישג פרלמנטרי של המיעוט זו פגיעה ב"שוויון", חידוש חסר תקדים בתולדות מערכות המשפט.
גרוניס העיר על האבסורד הזה בדעת מיעוט. היום אין אפילו גרוניס. אין קול אחד שיקרא המלך הוא עירום.
מילים פשוטות: בג"ץ פסק שוב ושוב שאין לאזרחי ישראל זכויות פוליטיות שמאפשרות לתת זכויות יתר למיעוט, וזאת רק כאשר המיעוט הוא יהודי - משום שזו פגיעה בזכות הרוב לשוויון.
מיעוטים אחרים, שאינם יהודים, זכאים לזכויות היתר (גם בגיוס וגם בשלל תחומים אחרים) ואין עליהן עוררין.
בואו ננתח רגע.
מי יגן על הזכויות הפוליטיות של הרוב? מי יגן על הזכויות של המיעוט לקבל זכויות בכלים פרלמנטריים? מי יגן על זכויות קבוצות המיעוט היהודיות לשוויון מול קבוצות מיעוט אחרות?
מי קובע בכלל מי ה"רוב" ומי ה"מיעוט" בכל עניין?
התרגלנו שבג"ץ מתעלם מהחוק, זה כבר שיגרתי, אבל אם בג"ץ בכלל לא מגן על המיעוט וזה נטו מסווה אסתטי לסט אחר של עקרונות מוגנים, מהם אותם עקרונות? ומי קובע אותם?
אם לא די באבסורד האמור, בגל הפסיקה האחרון התקדמנו שלושה צעדים נוספים:
א. בג"ץ הורה אופרטיבית באופן ישיר לקצין צה"ל ("הפוקד") להוציא צווי גיוס. ובכך, כפיקציה משפטית, הפך את כל החרדים ל"עריקים", תוך עקיפת החוק.
ב. בג"ץ הורה אופרטיבית למשטרה לבצע מעצרים.
ג. בג"ץ הטיל סנקציות כלכליות ספציפיות, ללא כל מקור חוקי באשר הוא, אך ורק על המיעוט היהודי שקיבל פרווילגיה חוקית מהרוב הפרלמנטרי.
---
אני שומע אנשים רבים וטובים בימין (בעיקר הדתי צריך לציין) לא מצליחים להבחין בין עמדותיהם האישיות לגבי סוגיית גיוס החרדים לבין המעשים המגונים שמבוצעים בדמוקרטיה הישראלית.
מה ההבדל אם כך ביניהם לבין השמאל שמגבה כל עוולה של בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה רק כי התוצאה נוחה להם?
מאכזב ביותר.
דווקא היכן שלא נוח לכם, חברי היקרים, חשוב לעמוד.
זה אירוע שמדגיש עד כמה אנחנו זקוקים למשהו שהוא מעבר למדיניות מסוימת או חקיקה מסוימת.
הימין חייב לעבור מהפכה תרבותית של ממש.
שינוי פאזה.
עלינו לראות בבהירות ובצלילות מול מה אנחנו מתמודדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.