לאחרונה [כ"ט אדר תשפ"ו] הלכתי לבית הכנסת הגדול ב"גבעת אבני" [ישוב סמוך לטבריה] להשתתף ב"אזכרה" לכבוד ידידינו ואהובינו היקר והנעלה איש החסד אוהב התורה ויר"ש מרבים ר' אלדד אלקיים ז"ל, במלאת ז' שנים לפטירתו.
הנ"ל היה מקורב בכל לבו ונפשו למרן עמוד האש ההולך לפני המחנה רבינו דב הכהן קוק שליט"א, ובסוף ימיו חלה במחלה קשה, ותוך זמן קצר השיב את נשמתו ליוצרה.
רבינו שליט"א התעניין במה שהיה באזכרה וכמה שנים עברו מאז פטירתו, וסיפרתי לרבינו שליט"א עובדא נוראה שהיתה לי עמו בחלום, שלאחר כמה חדשים מפטירתו ראיתיו שהוא אומר לי בזה הלשון: "היה לי בשמים דין קל בשלשה"... ואיקץ והנה חלום.
ואמרתי אל לבי לדרוש מה פשר החלום הזה, אטו יש בשמים דין "בשלשה", הלא דיני ממונות הם בשלשה כמ"ש במתני' ריש סנהדרין, ובדין שמים של האדם לאחר פטירתו מן העולם הוא נידון לפני ממ"ה הקב"ה, ואם כי יש בין דין של מעלה, אך "שלשה" מנלן.
ונקדים ברישא כי המושג "בית דין של מעלה" מקורו בתלמוד בכמה מקומות, זה יצא ראשונה בשבת (קכט ע"ב),
ואמר שמואל, פורסא דדמא, חד בשבתא ארבעה ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי - לא, דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי, שבי"ד של מעלה ושל מטה שוין כאחד. ובר"ה (ח ע"ב) איתא, ת"ר, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, מלמד שאין בי"ד של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בי"ד של מטה את החדש. ובתמורה (ג סע"א) גבי נושא ש"ש לשוא, בי"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל בי"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו. וכ"ה בירושלמי (פ"ט דברכות ה"ה, ופי"א דסנהדרין ה"ה), וכן מצאנו במדרשים בכמה וכמה דוכתי. ואכמ"ל. וכן ידוע בנוסח התרת נדרים כשם שהסכימו בבי"ד של מטה וכו'.
לאור האמור היה נראה דכשם שיש בבי"ד של מטה חלוקה בין דיני ממונות הקלים שהם בשלשה, לדיני נפשות שהם בעשרים ושלשה, כך הוא בדינו של אדם, שאם דינו קל, דנים אותו בבי"ד של מעלה בשלשה, שהוא מצב דהשראת שכינה וכמ"ש בברכות (ו ע"א) ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם, שנאמר "בקרב אלהים ישפוט" וכו'. ע"ש. [ומשמע שם דאמנם יחיד מומחה דן, אך עיקר השראת שכינה בדין היא רק בשלשה, וכמ"ש לדייק בחי' הג"ר גרשון זאקס לברכות שם], ואם דינו חמור דנים אותו בכ"ג.
ויש לדון אם בי"ד של מעלה קשורים ל"מתיבתא דרקיעא" המוזכר בתלמוד בכמה דוכתי (גיטין סח ע"א, ב"מ פו ע"א, ובזה"ק בכמה וכמה מקומות), וכיו"ב בחגיגה (טו ע"ב) דקוב"ה גמר שמעתתא מפומייהו דרבנן וכו'. ע"ש. ומה שידוע לנו הוא, שחכמי ישראל שבכל דור ודור, הם דייני האנשים שהיו בדורם, וכפי שמפורסם מהגר"י סלאנטר זיע"א, אך עכ"פ "מספר" דיינים בבי"ד של מעלה אכתי לא שמענו, ולכאורה יש למצוא קצת סמך לזה בלשון הזהר (פ' תצוה, דקפ"ו סע"א), וע"ע בזהר (פ' במדבר, דרל"א ע"א). ע"ש.
ופשפשתי בספרים ומצאתי לרבינו משה אלשיך זיע"א בספרו תורת משה עה"ת (ר"פ משפטים) שכתב וז"ל, "וגם לא על חנם צוה לנו יתברך דיני ממונות בשלשה, שתהיה הכרעה ככחותיו יתברך העליונים בבי"ד של מעלה כנודע, וגם דיני נפשות בשבעים ואחד כנודע ליודעי חן, כי אם לא שהמשפטים של מטה תלוים למעלה, ואם אינם אלא רק היישרה בעלמא, מה יתן ומה יוסיף רמזים העליונים". עכ"ל.
ושוב לאחר זמן ראיתי מפורש יותר בדברי רבינו הרמח"ל זיע"א בס' "דרך ה'" (ח"ב פ"ו) שכתב, "סידר האדון ב"ה, שהנהגת עולמו כולה, בין מה שלמשפט המעשים של בני הבחירה, ובין למה שראוי להתחדש בעולם ובריותיו, תיעשה בסדר כעין מלכות הארץ, וכן אמרו חז"ל (ברכות נח ע"א) "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע", והיינו בבתי דינים וסנהדראות עם כל דרכיהם וחוקותיהם לזה, כי הנה סידר בתי דינים שונים של נמצאים רוחניים, במדרגות ידועות ובסדרים ידועים, שלפניהם ייערכו כל הענינים הראויים לישפט ובגזרתם יקומו כל הדברים, וכמו שאמר דניאל (דניאל ד, יד) בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא". עכ"ל. [וע"ש אריכות דברים בענין זה].
וכשאמרתי כל זה קמיה מרן קדוש ישראל ר' דב קוק שליט"א, אמר לי בזה הלשון, שהדבר מעורר מאד, ויש בחלום הזה חיזוק גדול שגם בדור שלנו שהוא דור ההסתר הגדול ביותר, יש כזה גילוי - ועוד מאדם ששייך וקרוב כל כך אלינו... ועכשיו שאתה אומר את זה גם אני מבין כך...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
נ"ב. בעיקר ענין הנ"ל ע"ע' בתוס' סנהדרין (י ע"ב, ד"ה שכבר קדשוהו בשמים) שכ' בת"ד, דבי"ד של מעלה מקדשין החדש מצפרא, ומשמע דהיינו כעין בי"ד של מטה דלא מקדשין החדש בלילה, וכ"כ הרש"ש בחי' לר"ה (כד ע"א). ועמש"כ באגרות מרן החזו"א ח"א (אגרת רז) אודות קידוש שמים הנ"ל. ודו"ק. ועמש"כ הגאון מהרח"א שפירא ממונקאטש בס' דברי תורה (תשיעאה, סי' צב).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.