מרדנות עם ישראל - חולשה או כוח חבוי?
פרשת עקב - מבט לעבר ולעתיד
אפשר להתבונן על נאומו של משה רבנו בפרשת עקב כקו פרשת מים בין העבר לעתיד.
מבחינת העבר, יש בפרשה סקירה רחבה ומפורטת של ההיסטוריה של עם ישראל בדור המדבר.
מבחינת העתיד, יש בפרשה תיאור נרחב של העתיד הצפוי לעם בארץ.
בתחילתה של הפרשה ובסופה מדובר על העתיד בארץ ישראל. בחלקים אלו יש ברכות והבטחות גדולות לעם שבארץ, המותנות בכך שישראל יקיימו את חלקם בברית עם ה’, יקיימו את המצוות וישמרו את התורה.
תיאור המסע במדבר - רצף של חטאים
באמצע הפרשה יש תיאור רחב של המסע במדבר, בהדגשה יתירה על חטאי עם ישראל: חטא העגל, תבערה, מסה וקברות התאווה, חטא המרגלים וחטא קרח ועדתו.
מנקודת המבט של הפרק הזה, כל סיפור המסע במדבר נראה כרצף של חטאים ועוונות של עם ישראל. ויש להבין - מה טעם מתאר משה את שנות המדבר בחומרה כה גדולה?
נקודת המעבר - לא בצדקתך
נקודת המעבר בין תיאור העתיד החיובי בארץ ישראל לבין תיאור העבר הקשה במדבר מצויה בפסוקים:
“לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם… כי עם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה: זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר…”
מכאן מובן מדוע ראה משה לנכון להרחיב בתיאור חריף וביקורתי של מעשי עם ישראל בדור המדבר - כדי לחדד את המתח בין הזכות הגדולה שבירושת הארץ לבין הסכנה הגדולה אם העם לא ישנה את דרכו.
“מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה’” - תוכחה שיש בה תקווה
בתוך הסקירה ההיסטורית מופיע פסוק בולט: “מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה’ מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם”.
בפשטות זו ביקורת על כך שהמרו את פי ה’ פעמים רבות, תכונה קבועה ולא חד־פעמית.
הרש”ר הירש מצביע על דיוק לשוני - “ממרים עם ה’” ולא “ממרים בה’” - ומסביר שיש בכך נחמה: גם בהיותם ממרים היו עם ה’, וגם בהיותם עם ה’ היו ממרים.
תכונת המרי - חולשה או עוצמה?
תכונת המרי איננה בהכרח שלילית; היא מבטאת עצמאות מחשבתית ומעשית שיכולה להיות כוח חיובי אם תפנה למאבקים ראויים.
משה רבנו עצמו, שעמד לא פעם כנגד רצון ה’ להשמיד את העם, נשא תכונה זו – היכולת לעמוד מול, להתווכח ולהגן. זו אותה תכונה שהתגלתה כשהציל את אחיו העברי במצרים, הגן על בנות יתרו, ועמד באומץ מול פרעה.
שתי קריאות לסיפור שנות המדבר
בפשטות - זהו רקע לכניסת העם לארץ והדרכה להימנע ממעשים שהביאו לעונשים במדבר.
בעומק - זהו גם שיקוף של עוצמה גנוזה בעם, שכאשר תופנה נכון תהיה להם לעזר בהתמודדויות בעתיד.
השלכה חינוכית - כוח המרדנות אצל תלמידים
כמו בעם ישראל, כך גם בכיתה: תלמיד מרדן עשוי להיות מהמצטיינים, אך זקוק להכוונה שתנתב את כוחו למקומות חיוביים. בהדרכה נכונה כוח זה יכול להוביל להישגים מפתיעים.
סיום - כוח נחוץ עד היום
תכונת המרדנות של עם ישראל, אומר הרב איתמר לופס, למרות חסרונותיה, היא חלק מכוחו ההיסטורי והקיומי. ייתכן שדווקא תכונה זו, כאשר היא מופנית נכון, היא המבטיחה את עמידת העם ושגשוגו גם כיום. על כך התפלל משה: “וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.