יסוד מצוות הכנסת אורחים
מצוות הכנסת אורחים היא אחת מן המצוות הגדולות שבין אדם לחברו, אומר הרב משה פימה שליט״א, שנאמר בגמרא (שבת קכ״ז ע״א): “הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני שכינה”. החפץ חיים זצ״ל, שעמל כל ימיו להעמיד את עם ישראל על אדני החסד והאהבה, ראה במצווה זו יסוד מרכזי בעבודת האדם ובבניין החברה היהודית.
הרב יהושע זיידל מוסיף כי בספרו אהבת חסד (חלק ג׳), הקדיש החפץ חיים פרקים שלמים לביאור מעלתה של מצווה זו, ולצורך להרגיל בה את בני הבית. לדבריו, מי שמכניס אורחים לביתו - לא זו בלבד שמקיים מצווה גדולה, אלא שהוא מחנך את עצמו ואת בניו לדרך התורה של חסד, שהיא סימן ההיכר של עם ישראל.
החיקוי לאברהם אבינו
החפץ חיים מדגיש כי עיקר שורשה של מצווה זו נעוץ במעשהו של אברהם אבינו. אף בשעה שהיה ביום השלישי למילתו, יצא לחפש אורחים ולהכניסם אל אוהלו. החפץ חיים מבאר, שאם אברהם אבינו - שהיה כבר צדיק מושלם ומקורב אל השכינה - ראה צורך כה גדול במצווה זו, קל וחומר אנו, הזקוקים לזכויות, צריכים לאחוז בה בכל כוחנו.
לדבריו, כל יהודי שמכניס אורח לביתו נעשה כמעין ממשיך דרכו של אברהם אבינו, ובכך הוא מחזק את שורש החסד בעם ישראל.
מעלת המצווה בשכרה
החפץ חיים כותב כי הכנסת אורחים נחשבת כצדקה גדולה, מפני שהיא כוללת כמה חסדים גם יחד: מאכיל רעב, משקה צמא, מלביש אם צריך, ומספק לאדם מקום לינה ומרגוע. לכן שכרה גדול עד מאוד.
במקום אחר הוא מוסיף: פעמים שאדם חושב שעסוק במצוותיו האישיות, כגון בלימוד התורה, ועל כן נמנע מלקבל אורחים. אבל האמת היא שדווקא במצווה זו מונח יסוד גדול – שכן כל התורה נועדה להדריך את האדם לאהבת חסד.
האחריות הקהילתית
בדבריו באהבת חסד, החפץ חיים מדגיש גם את האחריות של הציבור כולו. כאשר מגיע אורח לעיר ואין לו היכן ללון או לאכול, חובה על בני הקהילה לדאוג לכך. העיר שאין בה הכנסת אורחים כראוי - הרי היא חסרה את יסוד קיומה. וזה דבר שלקחו על עצמם שני פטרוני הכנסת אורחים בראדין ה״ה הרב משה פימה והרב יהושע זיידל וכעת פונים לציבור ומבקשים עזרה ברכישת דברים בסיסיים לטובת העולים לציון (רכישה חד פעמית שתעזור לציבור באופן קבוע - מקפיא, מקרוגל, תנור ועוד)
בנוסף, החפץ חיים מזהיר כי פעמים שאדם מקבל אורח מתוך טורח או חוסר רצון, וזה עלול לפגוע בכבודו של האורח. המצווה היא לא רק במעשה, אלא גם בדרך שבה מקיימים אותה - בסבר פנים יפות, באהבה ובשמחה.
חינוך לדורות
החפץ חיים ראה במצווה זו כלי חינוכי ראשון במעלה. כאשר ילדים גדלים בבית שבו רגילים לראות אורחים מסובים לשולחן, וההורים משרתים אותם באהבה ובשמחה - הרי הם סופגים את ערך החסד באופן טבעי.
לדבריו, זו מתנה לדורות: כל בית יהודי שפותח את דלתותיו לאורחים הופך להיות בית של תורה, של חסד ושל השראת שכינה.
סיכום
מתוך תורתו של החפץ חיים עולה בבירור כי הכנסת אורחים אינה רק מצווה פרטית, אלא היא יסוד מרכזי בחיי היהודי. היא מחברת אותנו לשורשי האומה באברהם אבינו, מגדלת את האדם בשכר רב, מחנכת את בני הבית לדורות, ומעמידה את הקהילה כולה על בסיס של חסד.
דבריו של החפץ חיים מהווים קריאה לדורות: לפתוח את הבית ואת
הלב בפני הזולת, ולזכור כי “הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה״ ובפרט
כעת כאשר אנו רוצים להרחיב את הכנסת אורחים באתרא דמר - ראדין, מוזמנים
הציבור להיות שותפים מלאים במפעל חסד זה בטלפון של הרב שוקי זיידל בטלפון
+972-50-989-8228

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.