"זרעא חיא וקימא"
ביום רביעי, י"ב באב, ציינו 40 שנים לפטירתו של החזן, דוד בן אביגדור קוסביצקי ז"ל.
הקריירה החזנית של דוד קוסביצקי חבקה עולם. הופעותיו ברחבי ארה"ב, בקנדה, באירופה, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובישראל, העמידו אותו בשורה הראשונה של חזני תבל.
תקליטיו ויצירותיו היו לאבני-מסד בעולם החזנות. הדרך, שבה ביצע את היצירות (גם כאלו שביצע אחיו משה), היו ייחודיות לו.
אי אפשר לתאר את עולם החזנות דהיום בלי המבחר הגדול והאיכותי, שהעניק לנו דוד קוסביצקי, אם בלחן ואם בביצוע.
בלב תפילת השבת, אחרי קריאת התורה, אנו אומרים את תפילת "יקום פורקן" ובה בקשה, שמתחילה ב:
"זרעא חיא וקימא... דלא יפסוק ולא יבטול מפתגמי אורייתא..."
בקשה פשוטה אך עמוקה: שנזכה לילדים חיים ובריאים, שלא יתנתקו לעולם מדברי התורה ומהשורשים.
מה שמעניין הוא, שהבקשה החשובה הזו והמשכה, נאמרים דווקא בארמית, ולא בעברית.
ארמית, כמו יידיש ואף לדינו, הייתה במשך דורות שפת העם היהודי - שפת השוק, הבית, הלימוד, הצחוק, והדמעות.
שפות אלו הלכו לצערנו ודעכו. השימוש בהן כ"שפות רחוב" הלך והצטמצם לחוגים מעטים, ומה שנשאר מהן כיום הם, בעיקר, הכתבים הספרותיים והשירים.
הארמית שימשה גם בכתבי קודש, כגון: ספר עזרא וספר דניאל, המשנה (במובאות), התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן, ספר הזוהר ועוד.
גם כיום, על אף שרוב הציבור אינו דובר ארמית, יש קטעים מרכזיים בתפילה ובמסורת שנשמרו בארמית, בראשם הקדיש, וכן: תפילת "בריך שמיה", חלקים מההגדה של פסח ומתפילת הסליחות, ה״כתובה״, ותפילת "יקום פורקן".
תפילת יקום פורקן נכתבה, ככל הנראה, בבבל בתקופת הגאונים (המאות 7-11 לספירה), ונועדה לשלב בקשת רחמים על הקהילה ועל מנהיגיה.
בלב התפילה חקוקה הבקשה: "זרעא חיא וקימא", והנה הזדמנות לקרוא את תרגומה:
"זרע חי וקיים, זרע שלא יפסוק ולא יתבטל מדברי תורה. לכל הקהל הקדוש הזה, גדולים וקטנים, טף ונשים. מלך העולם יברך אתכם, יאריך חייכם וירבה ימיכם ויתן אריכות לשנותיכם ותיוושעו, ותנצלו, מכל צרה ומכל חוליים רעים. אדוננו שבשמים יהיה בעזרתכם, כל זמן ועת, ונאמר אמן".
את "זרעא חיא וקיימא" הקליט דוד קוסביצקי בשנת 1951. מבית מדרשו של קוסביצקי סופרו ברוות השנים כמה אגדות על היצירה, שהמשותף לכולן הוא שמדובר בעצם, באלתור של הרגע האחרון. אך מי שמאזין ליצירה מבין שגם גאון עולם, כמו דוד קוסביצקי, השקיע מחשבה עמוקה בין המלודיות, המעברים והסולמות השונים. היצירה מתבססת, בעצם, על יצירותיהם של דוד רויטמן ודוד משה שטיינברג, אך מי ש"תפר" את הכול והוסיף לה עניין, תחכום ותוכן היה, כמובן, דוד קוסביצקי.
את העיבוד התזמורתי, המופלא לטעמי, כתב אבי מורי בשנת 2005, במיוחד לקונצרט "לעילא ולעילא", שיוחד רק ליצירות בארמית.
בקונצרט הגאלה, שקיימנו לפני כחצי שנה, ביקשתי מהחזן יצחק מאיר הלפגוט לבצע גם את היצירה הנפלאה הזאת, שאהובה עליו כל כך, ולשמחתי הוא נענה ברצון רב.
כעת, 40 שנה לאחר לכתו של דוד קוסביצקי, אנו זוכים להעלות לזכרו ביצוע משובח זה, שמפאר אותו, את יצירתו ואת מורשתו.
בי"ז באלול, ה-10 בספטמבר, נסיים את עונת תשפ"ה בקונצרט: "רינה ותפילה". באולם "שרובר", בתיאטרון ירושלים, עם התזמורת הסימפונית ירושלים, המקהלות, והחזנים הנפלאים: נסים סאאל, סיימון כהן ויעקב מוצן. בקונצרט נגיש לכם את היצירות החשובות והניגונים המרגשים, שעוטפים את תפילת הסליחות כבר עשרות בשנים.
ערב רה"ש תשפ"ו נתפלל לרבש"ע: "עֲנֵֽנוּ אֲבִי יְתוֹמִים עֲנֵֽנוּ. עֲנֵֽנוּ דַיַּן אַלְמָנוֹת עֲנֵֽנוּ:".
ומי ייתן ובזכות תפילה זו הקב"ה: יאריך חיינו וירבה ימינו, וייתן אריכות לשנותינו וניוושע, ונינצל, מכל צרה ומכל חוליים רעים. אמן!!!
שבת שלום וצפייה מהנה,
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.