בהעלותך את הנרות – לראות את האש שבפנים

 בהעלותך את הנרות – לראות את האש שבפנים

בפתיחת פרשתנו, מופיעה מצוות הדלקת הנרות במשכן:
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת..."
והנה רש"י מפרש על אתר:
"שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ – שֶׁיַּצְרִיךְ לְהַאֲחִזָהּ שֶׁתְּהֵא אוֹחֶזֶת בָּאֶשׁ וְעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ."

לא נצטווינו "להדליק" את הנר, אלא "להעלות" אותו.
זו הבחנה לשונית – שהיא הצעה חינוכית עמוקה.

אש חיצונית – ואש פנימית

איש החינוך הרב גרשון רוזנפלד נהג לשאול תלמידים:
"אתה יודע איפה נמצאת האש שלך? לא במורה שלך, לא במבחן הבא, ואפילו לא בבית. האש שלך – אצלך בפנים. השאלה אם מישהו ייתן לה חמצן."

זו הייתה דרכו החינוכית: לא להצית את הילד מבחוץ, אלא לזהות בתוכו את הגחלת ולסייע לה להתלקח.
הוא הרבה להשתמש בביטוי: "חינוך אינו מעשה של שליטה – אלא של ליווי."
לא להחליף את הילד – אלא ללוות את האור שבו עד שהוא נהיה שלהבת שעולה מאליה.

לתת אמון – גם כשהנר מהסס

יש רגעים שבהם התלמיד מהסס. הוא מתקשה. לפעמים כבה.
שם היה נכנס הרב רוזנפלד כולו – בעדינות, בנשימה ארוכה, בעיניים מלאות סבלנות.
הוא היה אומר:
"גם נר שכבה – לא איבד את הפתילה. צריך רק לחמם את הסביבה."

זהו גם עומק דברי רש"י: לא מספיק לגעת לרגע בפתיל – צריך לאחוז בו עד שיעלה מעצמו.
לרוב, אין זו שאלה של כישרון, אלא של אֵמון. הילד צריך לדעת שמישהו מאמין בו, שלא ימהר להתייאש ממנו, שלא יכבה לו את האור בגלל הצל של הדימוי העצמי.

איך עושים את זה בפועל?

הרב רוזנפלד היה מציע למורים צעירים:

• אל תמהר לשפוט תלמיד לפי תפקודו.
  שאל את עצמך: איפה השלהבת הפנימית שלו? האם אתה נותן לה חמצן, או חס וחלילה חונק אותה בדרישות ובשיפוטים?

• אל תעיר – תאיר.
  לפעמים, מילה אחת של חום – יכולה להצית בנער אש של יצירה, תשוקה לתורה, או חיבור עמוק לעצמו.

• אל תכפה – תאפשר.
  כמו אהרן הכהן, שמצווה לא להדליק – אלא להעלות. ללוות את הנר, לא להשתלט עליו.

• ותמיד תזכור:

  "הנר לא שייך לך – הוא רק עבר דרכך כדי לעלות."

סיום: החזון של המחנך

חינוכו של הרב גרשון רוזנפלד היה עמוק ולא דרמטי. הוא לא חיפש תוצאות – אלא הצמחה שקטה.
הוא האמין שכשהלב של הילד נדלק – גם אם האור עוד חלש – בסוף הוא יעלה.

נכדו חביבו יונתן ראובן (יוני) מספר, כששאלו אותו פעם: מה ההצלחה הכי גדולה שלך כמחנך?
הוא השיב:
"הילד שפעם לא דיבר – והיום הוא מספר לי שיש לו תלמידים. כי אם אתה מדליק ילד אחד, הוא כבר יאיר לאחרים."

---

שבת שלום – ובהעלותך את הנר של כל אחד ואחד, תזכה לראות כיצד השלהבת עולה מאליה