הנושא אינו חדש, הוא עלה הרבה פעמים, לפחות ארבעים שנה ויותר, במיוחד לאחר האסונות בבין הזמנים של חודש אב, והיו אלו כמה ראשי ישיבה ובעיקר הרב שך שהתנגדו לביטולו, אפילו לא לסדר קל יותר בשלשת השבועות שבין ט' באב לראש חודש אלול, הם טענו כי מאחר ואת הסדר הזה קבעו ראשי הישיבות מן העבר אז אין מנוס וחייבים להישאר עם הסדר הזה
אז לפני שניכנס לנושא אקדים היסטוריה, מדוע קבעו את שלשת השבועות הללו לחופש, מפני שלהגיע מהישיבה הביתה לקח שבוע, אלו שנסעו למרחקים ללמוד בישיבות, ונסעו בעגלות וברכבות ישנות שבקושי זזו, ולכן לקחו בחשבון לפחות שבוע להגיע הבייתה במיוחד לבחורים שגרים רחוק. שבוע להיות בבית, ואז עוד שבוע לשוב לישיבה, וככה חזרו בראש חודש אלול
אותו חשבון היה בחודש ניסן, שבוע עד שמגיעים הבייתה, שבוע לעזור להכין את הפסח, אז הייתה זו עבודה קשה והיו זקוקים להרבה עזרה, שבוע פסח, ומיד יוצאים חזרה לישיבה שלקח עוד שבוע וככה הגיעו בראש חודש אייר
בחודש תשרי, מי שגרו רחוק, כבר בעשרת ימי תשובה נסעו ומי שיכלו להספיק להגיע בין יום כיפור לסוכות נשארו בישיבה, ומיד אחרי הסוכות עוד שבוע לנסיעה חזרה ובראש חודש חשון התחיל הזמן
בימינו לטוס מישראל לאמריקה לוקח בערך 11 שעות ואפשר גם בפחות, יום אחד מספיק להגיע מקצה העולם לקצה האחר, ואין עוד כל סיבה מדוע לתת כל כך הרבה זמן לחופש, ובכל זאת הרב שך התעקש, למרות האסונות הנוראים. יצויין כי הרבה ראשי ישיבות לאחר ששמעו על האסונות, שאלו אולי הגיע הזמן לבטל את בין הזמנים, אבל זה לא הלך
לכן קשה לבא היום בטענות לראש ישיבה כלשהו בענין בין הזמנים. מרן הגרי"ג אדלשטיין ניסה בהידברות עם כמה ראשי ישיבות לבטל את בין הזמנים ולא הצליח, הוא חשש ממלחמה גדולה שתפרוץ על שהוא מבטל את מה שמקובל בישיבות שנים רבות
ובכל זאת בימינו אלה, כאשר בחורי ישיבה מסתובבים ברחובות כאשר חיילים רבים בחזית, ההיגיון אומר שלפחות זמנית יש לשנות, שישארו בישיבה בכך להוכיח שאנו מאמינים במה שאנו טוענים שעל ידי לימוד של כל דף גמרא אנו מסייעים במלחמה. שלשה שבועות לסגור את הגמרא ולצערנו רבים בבין הזמנים בקושי פותחים גמרא, אולי לפחות בשביל למנוע חילול ה' לבטל את 'בין הזמנים' השנה. ואין זה אומר שצריך להמשיך את הזמן כמו בכל השנה, אפשר לסדר סדר זמנים אחר. בחו"ל נהוג כך, קחו את הישיבות בניו יורק, נוסעים להרים ושם סדר הלימוד שונה, מאפשרים זמנים למשחקים וטיולים ועוד פעולות כאלו, ומה שטוב, שהבחורים לא מסתובבים ברחובות, זו הצלה גדולה
אני יודע שאין בימינו ראש ישיבה אחד ויחיד שיעיז לקום נגד מה שקבעו ראשי הישיבות בעבר בתחום הזה. ואולי יש לכנס לפחות עשרים ראשי ישיבה מן המקובלים על בני הישיבות ולדון בנושא מחדש, לפחות שיקבעו שכל זמן שאנו בזמן מלחמה אסור שבחורי ישיבות ייראו ברחובות ובודאי שלא במסעדות ובמקומות של חופש, ומי שרק יכול שיבקש מן הבחורים להישאר במסגרת הישיבה בבין הזמנים שמתחיל בשבוע הקרוב
קריאת גדולי התורה להקמת ישיבות בין הזמנים אינו פותר את הענין, מפני שמדובר במסגרת לא מחייבת ויותר מדי בחורים יסתובבו ברחובות בזמן שהחיילים בחזית, זה מרגיז רבים שיש להם בני משפחה בצבא, חייבים למצוא דרך איך מונעים מבחורי הישיבות בבין הזמנים להסתובב במקומות הבילוי וברחובות, אין מצוה להגביר כעס אצל מי שאינם מבינים את ערך לימוד התורה
הנימוק שהבחורים יבינו מן הדברים למה כוונת ראשי הישיבות, לא מקובל, מפני שמספיקים כמה טיפשים שלא יבינו ולא ימנעו את החילול ה'
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.