רגעי השבוע - פרשת נשא
הסבא החלבן שהביא סודות ייצור מרוסיה לירושלים / ההוראה המפתיעה בערב החג לפני 34 שנים / הלחם שנאפה לפני 60 שנה במוצאי החג / הבקשה ממוסקבה שנענתה בערב החג בירושלים
א. ארץ זבת חלב
דמותו הנשקפת מהתמונה העוברת מדור לדור - היא מלאת הוד והדר. זקן עבות ורחב, שטריימל שבתי עם קפוטה מבריקה ועיניים עמוקות המפיקות טוב ופיקחות - כך תיארתי לבני משפחתי והמתלווים, את דמותו של זקני ר' משה רעכטמאן ע"ה - עת שבנו מתפילה כוותיקין ליד הכותל המערבי בחג השבועות השנה, שזכיתי לעשות בארצנו הקדושה, לרגל שמחה משפחתית שנקבעה מזמן למיד אחר החג.
עברנו ליד ה'באטראק' הנוסטלגי מסיפורי סבי ע"ה, אביו של אמי שתחי', שקשור היה ברגבי אדמת הקודש, מספר להם מסיפוריו הנוגעים ברטט בפרקי היסטוריה ממה שזכיתי לשמוע ממנו בילדותי, ושבו ועלו במחשבותיי בין נחשולי אדם הומים שהגיעו במשך כל שעות ליל החג, בכדי להתקרב לתפילה ליד אבני הקודש שריד תפארתנו שייבנה בב"א.
את כל אלה ועוד הרבה, הראיתי, סיפרתי והשתדלתי בס"ד לתאר בדרך, כדי להעביר את המורשת המשפחתית הכה-חשובה, שיש להם משמעות היסטורית וחינוכית מיוחדת, וזאת כדי לקשור אותנו אל הדורות הקודמים ולהמשיך להעביר אותם אל הדורות הבאים אי"ה.
בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, ומצאתי הזדמנות לספר על סב-סבי ר' משה רעכטמאן, שבפי תושבי ירושלים שבין החומות נקרא: 'ר' משה קעזניק', על-שם עיסוקו כיצרן גבינות, שלימד לעולם תורה ארצישראלית חדשה, בשילוב של גבינות עם יין.
אם עד לפני 140 שנה היה ידוע בעולם רק השילוב הקולינארי שבין גבינות ויין - שבמקורו הגיע מצרפת ואשכנז לפני דורי דורות, הגיע סבא ר' משה רעכטמאן לארצנו, ולימד שארץ ישראל זבת חלב ודבש - כברכתה כן טבעה! הגבינות והיינות הארצישראליים מבוססים על טבע הארץ.
בארץ ישראל מועדי ההשפעה שבהן שופעים העיזים חלב, והכרמים טוענים ענבים - הן בתקופות מקבילות בהתאם למעגל השנה. שני תחומי הייצור: הן הגבינה והן היין, יש להם חודשים קבועים במעגל השנה. כשמגיעה תקופת ייצור הגבינה - אין ענבים בכרמים, וכשמגיעה תקופת ייצור היין - אין חלב בעיזים, ולפיכך גם מעניקים לאדם המתפרנס מיגיע כפיו את האפשרות להתפרנס משניהם יחדיו - במקביל.
שנה אחרי שאביו ר' ברוך צבי עלה לארץ-ישראל בשנת תרמ"ד, כשהוא נוטל עמו את הונו לארה"ק, וזאת בעקבות גזירת 'הקטוניסטים', ולאחר שמצא כי גם בירושלים אפשר להתפרנס מייצור גבינה, שיגר האב אגרת אל צעיר בניו ר' משה, שהקים את ביתו בטוראוו שברוסיה הלבנה, ובדיוק באותם ימים השתחרר מצבא הצאר, וקרא לו לעלות לירושלים, לדור בארץ הקודש ולהתפרנס מהעסק המכניס - ייצור גבינה. ר' משה שהיה ממשפחה חשובה, יחד עם אשתו שהיתה ממשפחת עפשטיין החשובה שנחשבת אחת המשפחות הוותיקות והמיוחסות בישראל, היה גם בר-אוריין - איש ספר אשר רוח בו, כפי העולה מכתבי זכרונותיו, ור' משה אכן החליט שהשעה מתאימה להשתחרר מעולה של מלכות.
לפני 140, בשלהי שנת תרמ"ד, יצא מטוראוו עם זוגתו ושתי פעוטותיו אל הדרך לירושלים, כשהחלטתו נחושה - כבוגר צבא הצאר - לנצל את כל כוחותיו כדי להוכיח לכל יושבי תבל שגם בארץ ישראל אפשר להתפרנס מיגיע כפיים! את זכרונותיו העלה סבא על הכתב "לזכרון לדור אחרון השתלשלות העמל והיגיעה שלנו למען התפרנס מיגיע כפינו" - זכרונות ורשמים מלאי הוד ורגש, של אנשי עמל ועבודה, לצד תורה, חסידות ויראת שמים.
ב. דוד מלך ישראל חי וקיים
יום 'אסרו חג דשבועות' זכור לי מזה שנים רבות כיום מיוחד, ובעוד חסידים רבים נוהגים להמשיך ללבוש ביום זה את בגדי החג, אאמו"ר שליט"א אץ-רץ לארגן את סעודת ההילולא של דוד המלך ע"ה.
זה קרה לפני 34 שנים בערב חג השבועות בשנת תש"נ, כאשר הגיע לביתנו טלפון בהול מארה"ב ממנהל "כולל חב"ד" הרב שלום דוכמן המספר בהתרגשות, כי זה עתה פנה אליו הרב יהודה קרינסקי מזכירו של הרבי, שבעיצומה של תפילת הרבי על ציון חותנו פנה אליו לחדש את "חברת תהלים העולמית" על קבר דוד המלך בהר ציון שבירושלים העתיקה.
היה זה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הרבי הקודם רבי יוסף יצחק נ"ע הגה מספר מיזמים למען כלל ישראל, וביניהם הקמת חברת תהלים על קברו של דוד המלך, ובה חברים אשר יאמרו כל ספר התהלים ליד מחברו. וכך זה נמשך שנים רבות, עד לפרעות הערבים והקושי להגיע לעיר העתיקה. גם לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר כבר התאפשרה התפילה בהר ציון, וההצעה לחידוש החברה - הרבי לא הגיב. כאמור, עד לערב שבועות תש"נ.
זכיתי השנה להשתתף בסעודה, ולאור הוראת אבי שיחי' נשאתי מספר מילים בפתיחת סעודת ההילולא, בהם העליתי את זיכרונותיי מאותו ערב חג ושיחת הטלפון המפתיעה. ההתארגנות המהירה לחפש חברים לפתיחת החברה מחדש כבר באסרו חג דשבועות, ובכדי שהדברים יקבלו תוקף רציני ומעשי, התבקשתי באותן שעות של ערב חג מאבי שיחי' להכין בקליגרפיה בלאנק רשמי של החברה החדשה, בכדי להודיע ולבשר קבל עם ועדה על הוראת הרבי ואף לשגר לרבי את רשימת החברים.
התבוננתי מסביב אל היושבים ב'מזרח', הרבנים החשובים הרב יוסף יצחק סלונים - רב מרכז ירושלים, הרב משה צבי הלפרין - רב בית הכנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, והעליתי את זכר אביהם הרבנים החשובים ע"ה, שהיו מדרבנים ומחזקים תמידין כסדרן את החברה, ובמיוחד בהגיעם להשתתף בסעודה זו מדי שנה, כמו גם דמויות בלתי נשכחות, בהם המגיד הירושלמי הנודע רבי אברהם הכהן הולנדר ע"ה ועוד.
הרבי עצמו ביקש שיזכירו אותו בחברה, וייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה. מספר פעמים התקשרו ממזכירות הרבי וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדויק של אמירת התהלים. בזמן מלחמת המפרץ, ביקש הרבי את הרשימה, וחיכה עם נסיעתו ל'אוהל' עד שזו הגיעה.
אאמו"ר שיחי' העומד על משמרתו מיום הראשון של חידוש החברה, מקבל מכל העולם שמות להזכרה לרפואה וישועה, המוזכרים על ידי החברים הקבועים באמירת כל ספר התהלים לזכותם, ורבים ראו ישועות מקיפות למעלה מדרך הטבע.
ג. שלח לחמך
בדרך חזור מהר-ציון נסעתי אל אחת מחנויות הספרים בשכונת 'גאולה', וכמו בכל חנות המכבדת את עצמה ומציגה על הדוכן החזותי את הספרים החדשים ובעיקר היוקרתיים שבהם - מצאתי עומד בגאון הספר החדש "שלח לחמך", שחצי מערימתו כבר נמכרה, על-אף שרק היום הגיע לחנות. פתחתי אותו בשמחה, הרחתי את הריח הטרי של הדפוס ועיניי נפלו על סוף ה'פתח דבר':
"…בהזדמנויות רבות עודד הרבי ותבע מאנשים שונים להוציא לאור חידושי תורה שנאמרו או נכתבו, וזו עיקר הסיבה שבגינה אני מעלה את הדברים על מכבש הדפוס. איני בטוח שכל מה שנכתב כאן אכן מכוון לאמיתתה של תורה, ואשמח לקבל הערות ותגובות על הדברים, אבל כיוון שיש כאן ציטוטים רבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי ישראל לדורותיהם, הרי שיש בזה צעד קטן נוסף בהפצת המעיינות, דבר שיביא ל'קאתי מר דא מלכא משיחא'. ספר זה הינו על פרשיות חומש בראשית, וייתן ה' שבקרוב אוכל להוציא לאור את המשך הספרים על כל חמשה חומשי תורה, ובעזרת ה' ברצוני גם להוציא לאור שו"ת בענייני הלכה, ובמיוחד בנושאים המתעוררים במדינה זו, ושאצליח לכוון לאמיתתה של תורה ולהמשיך בשליחות ברוסיה לנחת רוח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ונכוון לרצונו הק'. ובקרוב ממש נזכה לביאת משיח צדקנו, ולהתגלות תורה חדשה מאיתי תצא, באור פני מלך חיים. הרב שלמה דובער פנחס לאזאר. מוסקבה רוסיה, אסרו חג דמתן תורה ה'תשפ"ד".
ואכן, זו בשורה טובה לשוחרי התורה והחסידות עם הישמע על הוצאת הספר החדש בשם "שלח לחמך", הכולל שיעורים ודיוקים בפרשיות התורה ופירוש רש"י הק', דרשות מרתקות בשילוב אקטואלי, פירושים וחידושים נפלאים לאמיתה של תורה עם אלפי מקורות שחיבר הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א על התורה.
זה לא סוד כמה כוחות וזמן רב משקיע הרב שליט"א במסירת שיעורי תורה ברבים. לחלק מהם נחשף הציבור הרחב מדי שבת בשבתו, החל מהשיעור הראשון בכניסת השבת, עובר לדרשות בליל שבת וביום השבת, והמשכו בהתוועדויות. ותודה לקל שזכיתי מעל במה זו לפרסם מפעם לפעם הגיגים ורעיונות נפלאים מתוך דרשות אלו, כאשר אני משתדל בס"ד לכוון אל הבנת הדברים כפי שנאמרו.
במהלך השנים מסר הרב הראשי שליט"א שיעורים רבים על פרשיות השבוע, ובמשך הזמן הצטבר באמתחתו חומר יקר-ערך, והוא הבסיס לספר זה, הכולל כ-700 עמודים, מלאים וגדושים בעומקם של פסוקי התורה הקדושים ופירוש רש"י הק'. וכעת - לכבוד 'אסרו חג דשבועות' - יום הולדתו השישים עמו"ש - הואיל הרב לזכות את ישראל בספר נפלא זה, חלק ראשון מתוך סדרת ספרים שייצאו בע"ה בהמשך.
ולתמונת השבוע שלי: אתה במוסקבה ומצודתך פרוסה בירושלים
בתארו את הסיבה לשם המקורי של ספרו, כותב הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, שלימוד התורה עם יהודים המתקרבים לדרך ה' הוא בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". לפעמים פתגם מסוים שיהודי שומע בשיעור תורה, רעיון או שיעור אחד, משפיעים עליו ומחוללים בחייו מהפך רוחני, ומוסר השיעור כלל אינו מודע לכך, ורק "ברוב הימים" ייתכן והוא יידע מה פעל שיעור תורה שמסר לפני שנים רבות.
ולא רק ליהודים שכאלו משפיע הרב שליט"א מכוחו, אלא אף למחוזות בירושלים: לפני כשלוש שנים נודע לו בהשגחה פרטית שבית הכנסת הגדול של חסידות באיאן במרכז ירושלים ("קלויז" בלשון חסידי רוז'ין) יעבור שיפוץ והרחבה, ובמסגרת זו אף ייבנה ארון קודש חדש, גדול ומפואר.
עם היכרות קודמת שיש לו עם האדמו"ר מבאיאן שליט"א, והערכה הדדית עמוקה שיש בינהם, שבאה לידי ביטוי בין השאר כאשר נפגשו בארה"ב בחתונה של מכרים משותפים, והמשכו בעת ביקורו אצלו בחדרו בירושלים לפני מספר שנים, שיגר לו הרב שליט"א מכתב ובו הסבר על חשיבות עשיית לוחות הברית על ארון הקודש כפי שנהוג - מרובעים בדווקא ולא עגולים, וזאת כשיטתו הקדושה של הרבי.
ואכן, בעקבות מכתב זה, הורה האדמו"ר למנהלי המוסדות לשנות את התוכנית המקורית, ולא רק זאת, אלא שגם בכל השיטבלאך של באיאן יעשו מכאן והלאה לוחות מרובעים, כהוראת קודשו של הרבי נשיא דורנו, ואף בכל הפרסומים של הארגונים השונים של החסידות לקראת חג השבועות, כבר הופיעו לוחות מרובעים.
בערב חג השבועות כשהתפרסם על הלוחות המרובעים שעשו בקלויז של באיאן, שיגר לו הרב שליט"א מכתב שני, הפותח במילים אלו:
"לכבוד הדרת ועטרת תפארת ישראל, כ"ק מרן האדמו"ר מבאיאן שליט"א, עיה"ק ירושלים תובב"א. אחדשה"ט כראוי וכמשפט באה"ר.
ידועים דברי רבותינו הפוסקים עמודי ההוראה, רבנו הרשב"א ורבנו הרמ"א זכותם תגן עלינו, שכתבו כי "מצווה לפרסם עושי מצווה", ודבריהם הרי הם לנו כפסק הלכה וכהוראה לדורות לפרסם ולהוקיר עושי מצווה, ובוודאי כן הוא הדבר בתיקון גדול זה של העמדת צורת לוחות הברית בהיכל הקודש בדוגמא של מעלה, כצורת הלוחות המסורה לנו מחז"ל שהיו מרובעים.
והלא הזמן גרמא בעמדנו בימי ההכנה לקראת קבלת התורה, אשר בכל שנה ושנה מתעורר מתן תורה באותו הזמן, כמו שדרשו חז"ל (ילקוט פ' יתרו) "אמר הקב"ה לישראל, בניי - היו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה, שנא' ביום הזה באו מדבר סיני".
אשר על כן לפעלא טבא אמינא יישר חילא, על אשר תיקן כ"ק האדמו"ר שליט"א בבתי מדרשותיו לצייר הלוחות על ארון הקודש בדרך ישר ומרובע, ואם אמרו "קבל את האמת ממי שאמרה", על אחת כמה וכמה במקום שהאומרים הם חז"ל והמעוררים הם גדולי הדור ובראשם כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע"...
האגרת מלאה במקורות חז"ל, קבלה וחסידות בגודל חשיבות ההקפדה על לוחות מרובעים ולא עגולים, שכפי הנראה עיקר הציורים במשך הדורות נעשו בידי בני נכר, ובחוקי דתיהם תופס עניין העיגול מקום חשוב, על יסוד עבודת הכוכבים והמזלות שהכל הוא דרך מעגל ועיגול. ועל-כן תיקון גדול במיוחד יש בהעמדת מנהג ישראל על צורת הלוחות והמנורה כדבעי, ושלא כחוקותיהם ר"ל.
זכיתי להיות השליח לשגר את האגרת הראשונה והשנייה לידי אנשי אמונו של האדמו"ר, ובמוצאי החג, לאחר שסיימתי את השתתפותי בהתוועדות חסידית ארוכה לכבוד החג, ושעה קלה לאחר שחסידי באיאן יצאו עם סיום ה'טיש' של האדמו"ר, פניתי אל ה'קלויז' כדי לחזות בארון הקודש החדש שנחנך בערב החג, ומעליו הלוחות המרובעים כאמור.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.