הח"כים החרדים - תוותרו על התפקידים למען 'חוק הגיוס'

אחד הדברים הכי קשים שקרו לחרדים בעשרות השנים האחרונות שמעולם לא שמעו את כל הצדדים, גדולי התורה מכל המפלגות, החסידים הליטאים והספרדים מעולם בישיבות שקיימו עם החכי"ם שלהם לא הזמינו מומחים מבחוץ שישמיעו דעה וגישה אחרת, אם זה היה קורה היה על החכי"ם החרדים להתמודד עם שאלות קשות, וגדולי ישראל היו ניצבים בפני אמת קשה כזו שנעלמה מהם, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ככה התדרדרנו למצב שגדולי התורה בקום המדינה הזהירו אותנו בצורה הכי ברורה להימנע מן המצב הזה

במשך של שנים ציפיתי לשמוע כי בישיבת 'מועצת גדולי התורה' הופיעו רבנים ועסקנים הבקיאים בעניינים פוליטיים ואידיאיים שהעלו את הסכנות בהצעות החכי"ם החרדים. אלו מגיעים עם 'בשורות' שנשמעות כאילו 'טובות' יגדילו תקציבים ויקבלו עוד משרות ובטוחים כי הנה הצילו את כלל ישראל, לישיבות יהיה הרבה כסף, ומעולם לא שמעו על הסכנות הכרוכות במצב הזה, איש לא העלה בפני הגדולים את החשש שככל שאנו 'שוויוניים' יותר לחילוני הוא יתבע 'שוויונות' בשירות צבאי וכי עליו לשקול מה עדיף תקציב או הצלת הדורות הבאים שחלילה לא ישרתו במקום שבה סכנה רוחנית

חי אני כמעט את כל שנות קיום המדינה וליוויתי את גדולי התורה מאז היותי ילד התעניינתי וביקשתי לדעת, אבי ז"ל היה מזכיר אגודת ישראל בירושלים משם ניהלו את כל מערכות הציבור החרדי, אבי ז"ל היה איש הביצוע שניהל את כל הדברים האלו כך שהייתי קרוב מאוד לעניינים וכילד כבר הסתובבתי בישיבות של גדולי ישראל, עניין אותי מה הם אומרים, שם ספגתי 'אידיאה חרדית' זוכר אני את חילוקי הדעות בין גדולי ישראל דאז בנושאים רבים, ומאז שהתחלתי לכתוב בשנת תשכ"ט, האידיאה וסבכיה היו הנושאים שלי, בזה התרכזתי, ההבדלים שבין היהדות החרדית למזרחי, המאבק ברבנות מטעם ועוד עניינים כאלו, ההבדלים בין גישת החרדים לסוציאליסטים והקפיטליסטים, ואל תשכחו החילונים של אז היו מלאי תוכן, החרדים של היום אינם מגיעים לקרסולי קרסולם באמונתם בדרכיהם שהייתה בנויה על יסודות של השכלה, התמודדנו עם נושאים מהותיים וקשים, ולכן גדולי ישראל אז מאוד נזהרו שחלילה לא ניפול ברשתם. בשנים הראשוניות היו מחלוקות קשות בין האדמורי"ם ורבנים על היחס למדינה עד שהעניין הזה התייצב, ככל שעברו השנים צביון המדינה היה ברור יותר, ולכן בששת השנים הראשונות של המדינה ישבנו בקואליציה, אך כאשר קלטו והבינו כי זו סכנה לעתידה של היהדות החרדית פרשו, נאבקנו בפא"י שלא רצו לקבל את הוראות גדולי התורה בטענות שלא כאן המקום לעסוק בהם, ההוראות שקיבלנו אז היו לשמור על מרחק מפני שאם נתקרב, יהיה זה בכיוון שלהם יותר ממה שהם בכיוון שלנו

ההכרעה אז הייתה ברורה כי אסור לחרדי לשבת בממשלה בכל צורה ודרך, מפני שלא יתכן שהממשלה תתקיים בלי שתעבור על איסורים חמורים ואיננו יכולים להיות שותפים להם, זה היה הצד הטכני הלכתי. אבל היה עוד נושא וחשוב, שככל שנתקרב אליהם יותר ניאלץ להיות כמותם, אם נהיה שווים ניאלץ בכל להיות שווים, ולכן אם נשב מחוץ לממשלה אידיאית, נקיים מוסדות חינוך פרטיים משלנו לא ממשלתיים, איש לא יוכל לבא אלינו בטענות על גיוס, למרות שהיו גם אז מי שתבעו כי החרדים ישרתו, אבל הבינו כי אנו שונים מהם, אורח החיים אחר, ואנו מוותרים על תפנוקים שלטוניים דבר ששכנע את החילוני שכנים אנו כאשר אנו נאבקים על אורח חיינו

כאשר אני עובר על הארכיון שלי ממה שכתבנו בשנים ההם ובמה עסקנו, עושה רושם כי אין עוד זכר לימים ההם, אלו השתנו בעקבות פילוג חרדי פנימי שהזיז הצידה את האידיאה לטובת הכח המפלגתי, דבר שגרם לנו אסון. גדולי התורה בעשורים האחרונים עסקו באיזו מפלגה תגבר כמה יהיה ל'דגל' וכמה ל'אגודה', לא רוקדים עוד כאשר הצליחו למנוע חילול שבת, אבל רוקדים 6-3 בירושלים ובחיפה, זה הפך להיות חשוב יותר משמירת שבת

עתה ייאלצו גדולי התורה לעשות צעדים קשים, ולהם שתי ברירות, מלחמה וישיבה בכלא של מאות ואפילו יותר, כל צד יתעקש ולא יוותר, נחיה תחת אוירת מלחמה עם השלטון והחילונים, והברירה האחרת ולדעתי החכמה ביותר, לעשות צעדים אחורה, ללמוד את שהורו גדולי ישראל אז ומה שנשמר עד תשל"ז, להכריז כי טעינו כאשר היו מי שהאמינו כי אפשר להיות 'שווים' אבל מתברר שלא, גם אם זה יעלה לנו בסנקציות תקציביות, עלינו להיערך למלחמה כלכלית ונוכיח כי אנו יכולים להסתדר בלעדיהם, זה יהיה הנצחון הענק שלנו עליהם, וזה אפשרי

אם חלילה אנו נכנעים פה אפילו במשהו, זה הסוף של היהדות החרדית, החילוניות היא זו שתנצח אותנו בסופו של דבר, במשך של כמה עשורים הכל ימחק, על גדולי התורה להכריז כי גיוס של חרדי בצבא הוא ב'ייהרג ואל יעבור', עד שיבינו החילונים כי בכפיה הם יפסידו גם את החרדים שיש להם היום

החכי"ם החרדים זה עשרות שנים עוורים בנושאים אלו, הג'ובים שלהם התקציבים וכל התפנוקים מסביב גורם להם להראות לגדולי התורה הצלחות ולא סכנות, מעולם לא קיימו דיונים על ההשלכות של הטוב הקואליציוני והממשלתי, איש לא כינס את גדולי התורה לדון בסכנות הכרוכות בכל מה שמשיגים קואליציונית, וזו התוצאה

חיים שאולזון