אבל הכוונה לא מספיקה,
מחנך צריך וחייב לדעת,
כוונה בחינוך אינה מספקת,
מחנך לא יכול לפטור את עצמו מן הדין-באמירה..."התכוונתי לטובה"!!!!!!!
מחנך חייב לדעת ולהבין ולהפנים שעומד מולו ילד קט ,נער ,בחור,
וכל מילה שלא במקום , כל חשד שאינו אמיתי, כל סטירה , כל פרצוף חמוץ עלול להרוג ולהרוס את נפש הילד הקט אותו ואת כל דורותיו.........
אני נותן פה רמזים מאוד דקים
אבל גדולי תורה , אדמורים ,מנהלי תלמודי תורה ,מנהלי ישיבות וה"ה למוסדות של בנות ,
חייבים לדעת ולעקוב אחרי המחנכים/ות המשגיחים/ות..........האם הם עושים מלאכתם נאמנה??? או שהם מפגלים בצאן קודשים!!!!!!!!!!!
מחנך חייב לחשוב טוב טוב לפני כל ביקורת,לפני כל גערה וק"ו לפני הרמת יד חס ושלום!!!!!
אני
מכיר אישית אישית נערים ונערות מהרבה חוגים ,שמחנכים/ות פגעו להם בנפש,
והנזקים קשים לתיקון ויש כאלה שאין להם תיקון לצערי העצום.
\ולכן אני אומר,אם יש למחנך ספק ולו הקטן ביותר מוטב לשתוק ולהמשיך הלאה מאשר לפגוע ולקלקל
ושוב אדמור, רב וכו'...תבדוק בציציותיהם של פרחי הכהונה שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.