ברסלבר בסקווער

 מאת הרב ברונשטיין

פרק ב' 

ברסלבר בסקווער.

לפני כ15 עד 20 שנה, עבדתי בהדרכה לתיירים מחו"ל שהגיע לתור את הארץ, רובם חסידים אמריקאים, מרכולתי היה התמצאות בקברי צדיקים, סיפורים, מקומות נפלאים בארצנו שלא כולם מכירים, ו... כלי נגינה עם הרבה הומור יהודי.

מדי פעם הייתי ממתין בשדה התעופה לדג שמן שיעלה בחכי היישר מהמטוס, מדי פעם הגיע יהודי שרק רצה נסיעה מהשדה, אבל בהרבה פעמים היו חסידים שרצו סיור של ימים  שלימים ויותר,  לארכה ורחבה של ישראל, נזכור שהימים הם ימי חברת המוניות  נשר שהטילה אימה על כל אזרח הגון שניסה להגיע לשדה התעופה, להם מונופול על הבאת אנשים לשדה וממנו, אין אוטובוס מעיר הבירה לשדה התעופה, רכבת מאן דכר שמיה, והיית חייב להשתרך במחיר גבוה מאוד עם המוניות שלהם, להמתין עד שהרכב יתמלא עם נוסעים, וכל הדרך לשמוע את מכשירי הקשר בין הנהגים המרירים מלידה, צעקות, קללות, ברכות, ריטונים, איחולים וחוויות אישיות לתוך וממכשיר הקשר הרועם.

באחת הפעמים מגיעים כמה חסידי בעלז, עם הררי מזוודות, ירטה עליהם הדרך, ואחרי הפסדי טיסות ביניים, המתנות ארוכות ומסע של יומיים רצופות ללא שינה נורמלית ואוכל, פנו אלי, עניתי להם שיש מקום איתי ברכב, גם להם גם לגמליהם לבקרם וצאנם... ירושלמי אסלי למד מהערבים שהציעו עבודתם בצבע אינסטלציה שיבוצים, לא לסרב ולהגיד שהכול אפשרי ויש לאל ידיך.

מגיעים לרכב שלי... יש עליה גגון גדול אכן, אבל זה לא טנדר, הם פונים איש לרעהו: הלא חסידים אנחנו, לא? ושלפו את הגרטלאך חגורות התפילה החסידיים, מכיסם, וקשרו היטיב גל על גג כיפין על גבי כיפין את המזוודות, משארותם צרורות, והתחלנו לנסוע, הימים טרם היה ווייז וגוגל מפות על פני הארץ, ירושלים גדלה מאד ואני מגיע לשכונת בעלז, רואה את בית המדרש הענק שלהם מקדימה, שמחים ורעננים מתקרבים, אבל אז רואים את הבית מדרש משמאל? ושוב רואים אותו מימין והנה מתרחקים ורואים אותו מאחור... עייפים אנחנו, אבל הגענו בסוף ברוך השם, שילמו יפה ופנו לאכסנייתם.

פעם אחת, אני ממתין זמן רב, אולי יזמן לי השם נוסע עסיסי, החניה עולה כסף כל שעה.

אין לקוחות.

 תיירים זקנים מיפן, קבוצת תיכון ממיאמי, וכל מיני אנשי עסקים חרדים ישראלים שלא צרכו את שירותי, בהמשך פשטו רגל אחד אחרי השני, כפי שקורה ברוב אנשי העסקים בגטו הציוני הזעיר אשר בארץ הקודש ששמונים אחוז מהכלכלה מרוכזים בידי קומץ  משפחות שולטות כמו הנגידים בגטו מאז שנות הגלות.

פתאום ניגש אלי, ישראלי, ממוצא תימני היה נראה, לא דתי, ושואל אותי כמעט בזעם: זה נכון שהרבי מסטמאר היה בארץ לפני שבוע?

כן אני עונה לו.

וזה נכון שחסידים שילמו שמה אלף דולר כדי לנסוע אתו לצפון?

לא!

הם שילמו חמישים אלף דולר! 

עניתי לו.

 כי יש להם המון המון ים כסף כחול אשר על שפת הים, והם מעוניינים לעזור לאחיהם החרדים המקופחים פיננסית בידי המימסד, והם רק מוצאים  תירוץ איך לממן להם תלמודי תורה, ישיבות, משפחות נצרכות, אז מוכרים זכות מקום באוטובוס עם האדמו"ר בעשרות אלפי דולרים והכסף הולך לחרדים. בני המיעוט במדינת ישראל.

אהה.... אז למה אתם לא נותנים למזרחיים? הוא מטיח בי.

אתה צודק! עניתי לו במבוכה קטנה.

למה המזרחיים המבקשים כסף, תמיכה למשפחותיהם, האלמנות והיתומים או חלכאים וסתם בני תורה עניים לא מקבלים תמיכה מהחלבים הסורים, בני עדות המזרח העשירים בקהילות באמריקה?

הם הרי אחיהם ובשר מבשרם?

אנחנו נותנים להם המון, ורוב המשפחות במצוקה ברשימות ארגוני החסד האשכנזים הם אחינו בני עדות המזרח עצמינו ובשרינו.

אדרבה אני אומר לו, תגיד לשאריך וקרוביך העשירים בארה"ב לא לתרום רק לבנייני פאר אלא לאחיהם עצמם ובשרם הספרדים לקיומם, גם אם אין שלט גדול ומפואר על המנורות היפות  בהיכלי בתי כנסת ובנייני הפאר עם שמותם לתפארת.

ההוא הסתובב אחורה, הב יט בי כאחד שננעצו בו רעל והוא תיכן מאבד הכרה ועזב.

ואז....

 פתאום מגיע איש חסיד, יוצאמהטרמינל ואשתו לצדו ובנו ובתו, ושלל מזוודות בעגלות נדחפות.

נגשתי אליו הצעתי את שירותי, הוא שמח ביותר, וככה אירחתי אותו במזדה 626 הידועה שלי, שהכליזמרים הירושלמים יספרו לכם המון חוויות עליה בדרך לאירועים ומהם, מין חמורו של חנינא בן דוסא זה היה, לא ביקש לעצמו מוסכניקים, 7 מקומות ובגא'ש עצום ו... סע לשלום.

החסיד הזה היה סקווערער מקנדה, עסקן, תלמיד חכם, ירא שמים וסוחר ממולח, וכמה פעמים שהגיע לארץ מאז, הייתי נוהג ברכבי עבורו, ולומד ממנו, הוא בן דוד של הזילברמנים מהרובע היהודי בירושלים, הוא בא לרכוש שטחים במקור ברוך עבור חסידות סקווער, שמרתי על סודיות, וכיום פורחים שם מוסדות לבנים בנות בחורים ואברכים לתפארת ברוממה ומקור ברוך.

אני חסיד ברסלב,  הנוסע חסיד סקווער, בן דוד של  הזילברמנים (מיטב בעלי קריאה בתורה יוצאים מהם עקב היצמדותם למשנה של בן 5 למקרא בן 10 למשנה) ממשיכי המתנגדים לחסידות מיסודו של הגר"א, הם צאצאים ליום טוב זלונטניק ז"ל חסיד ברסלב, שקיבל הכסף הראשוני להקמת בית כנסת ברסלב בשערי חסד צמוד לבית כנסת הגרא מסבי רבי משה בורשטיין ז"ל, כולנו חיים כיום יחד ב"ה, אין פרץ ואין צווחה.