אחד הדברים שאדמו"ר וכל מנהיג בישראל חייב לקחת בחשבון, זה את המסר שהוא שולח במעשיו. גם אם הוא אישית מאמין כי מדובר באדם טוב, אבל כאשר הוא מייצג עמדה שהיא מרוחקת מאוד מן האידיאה החרדית, ובמיוחד כזו שעלולה להטעות את הציבור, הוא חייב להיזהר ולהישמר גם אם זה לא כל כך נעים. כאשר עוסקים אנו באידיאה חרדית, ומבקשים לשלוח לציבור ובמיוחד לחסידיו את המסר הנכון, היחס לציונות ובמיוחד לרבנות הראשית שנאסרה על ידי רוב גדולי הדורות הקודמים, ועל כולם כאשר עוסקים במי שמתגאה בכך שהוא אומר 'הלל' ביום העצמאות, אסור לכבדו בפומבי, לא חסרים תמימים שיאמרו אם הוא טוב לרבי מדוע שיהיה לא טוב בשבילי
שורות אלו אינן עוסקות באנשים אלא במה שהם עושים ומייצגים. עוברים אנו תקופות מאוד קשות בתפיסה החרדית, קם דור אשר לא ידע את יוסף אינו יודע עוד להבחין בין חרדי למזרחיסט וחילוני, המבדיל הוא התלבושת האחידה של הקהילה, ואינם יודעים עוד להסביר את התייחסותנו למדינה, השקענו כל כך הרבה שנים בגיוס כספים מן המדינה עד כדי שמאמינים שכל ענייננו הוא להוציא מה שיותר כסף מהם, ולא מבינים כי עלינו להתבדל מהם לא רק בלבוש אלא בכיוון ומחשבה, לדעת, כי מעשיהם הבל ורחוקים מתורה ומצוות והבטחת קיומנו העתידי, אנו מתרחקים ומתבדלים מכל מה ומי שהוא בצד השני של האידיאה החרדית
הרב ישראל לאו היה כל חייו קרייריסט רבני, זה חשוב לו ואני מבין אותו, הוא הצליח שם, לא היה לו מה למכור ברחוב החרדי, אבל בניגוד להרב אלישיב שגם הוא היה בצד ההוא של המפה הגיע היום שהבין כי הם הרחיקו. הרבנות הראשית התירה את הממזרים מעשה שהיה צריך להיות מספיק להבין מדוע אין לנו עימם כלום ואסור לנו להיות חלק מהם, אבל ישראל לאו לא רק שלא התרחק מהם הוא עשה הכל להתמנות ולשבת על אותו כסא של מתירי הממזרים רח"ל, ודוחף את בניו לכהן ולשרת את הציונות שביקשה להפוך את היהודים לנוצרים
הרבי מגור מזמין את הרב ישראל לאו ומכבדו בקריאת הכתובה מבלי שהוא עושה ברור לציבור לדעת כי הוא מגנה את המציאות של הרבנות הראשית וכי אנו בצד האחר של המפה הזו. 'הרבנות הראשית' מיסודה קמה כמגביל ל'מועצת גדולי התורה' האגודאי. 'מועצת הרבנות הראשית' משרתת את הציונות ואת הלאומיות ולא את היהדות המקורית, ולכן היא הייתה מרכזה הרוחני של המזרחי. הרבי מגור מזג יין לדוד לאו בזמן שהוא מכהן בתפקיד שנאסר על ידי גדולי ישראל עד כדי שרבה של בריסק הזהיר שאפילו אם יכהן בתפקיד רב ראשי מי שחובש שטריימל, הרבנות הראשית אסורה. כאשר היה עובר ברחוב המלך ג'ורג' לצד 'היכל שלמה' היכן ששכנה אז 'הרבנות הראשית' הוא היה עובר לצד השני של הכביש כמו שיהודים נוהגים לא לעבור לצד מקומות טמאים ואסורים
חשבנו כי בעקבות הכיבודים שהרבי מגור מכבד את הרב לאו הוא ישוב בתשובה ויותר לא יאמר הלל ביום העצמאות, ומה מתברר, שמה שיותר שהרבי מגור מכבד אותו הוא הופך לציוני יותר, האם אין זה מספיק בשביל שהרבי מגור יבין כי הוא מקלקל יותר מאשר מתקן?
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.