ככה זה כשעוסקים עם מי שמרוקן מתוכן אידיאי, הוא כל כך עסוק בלשמור על קהילתו קרובה אליו ולהבטיח שחלילה מי לא יעזוב אותו, ומתעלם כליל מן המציאות המרה כי במעשיו הוא הורס את מה ששמרו עליו כל גדולי ישראל כולל החסידים שלא להכיר הכרה רשמית ברבנות הראשית שהייתה נחלה מזרחיסטית, מדובר היה ב'מועצת' המזרחיסטית, ולמרות שאדמו"רי גור כיבדו את הרב קוק ז"ל הם מעולם לא הכירו ברבנות הראשית שנאסרה על ידי כל גדולי החרדים שלא הכירו בה והקימו מוסדות רוחניים משלהם
למזוג יין לרב מטעם יתכן מאוד שיש בה משום נסך, גם אם יהיו מי שיטענו כי אני מרחיק, אבל מה שבטוח כי בפרהסיה זה אסור. שתקתי כאשר הדבר נעשה עם רבנים שהיו פעם בתפקיד. גם הרב אלישיב היה במחנה האחר וכאשר פרש חתנו ונכדיו משפחת קנייבסקי עשו הכל להכשירו, הם התביישו בו בכל השנים שישב ברבנות הראשית. רב ראשי מטעם כשהוא בתפקיד הזה הוא מוקצה מחמת מיאוס ולא חלילה אישית אלא בשל תפקידו שכל עניינו הוא למחוק את כח הרבנות מישראל, בית המשפט החילוני יכול לפסול כל החלטה של הרבנות הראשית, וכפי שכינו אותם רבה של בריסק החזון איש ואחרים 'רבנות מטעם' שבכל הדורות הייתה פסולה ואסורה
אדמו"ר חכם היה מתחמק ולא מוזג לו יין, הבעיה היא שהאדמו"ר מגור כולו כוחניות ולא רוחניות, אין לו מושג באידיאה, מצד אחד שיחק קנאי ואסר תפקיד סגן שר, וברגע שמדובר היה באיש שלו הכל הפך להיות מותר למרות שזה נאסר על ידי גדולי ישראל. אנשיו מכהנים בתפקיד שר שנאסר על ידי מועצת גדולי התורה בשעתו, ואף הובטח לאדמו"ר מסלאנים שלא ישובו על הטעות ולא יכהנו עוד בתפקיד כזה, אבל הכוחניות של הרבי מגור מובילה אותנו למצב של עד כדי מזיגת יין לרב מטעם רח"ל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.