בג"ץ ירה לעצמו ברגל חשף את פרצופו

מבלי להיכנס לתוכן פסק הדין, קורה משהו שחושף את פרצוף שופטי הבג"ץ. גם אם נכון שהיו מי שביקשו לדחות את הפסק הבינו כי זה לא יראה טוב פרסום של כל פסק דין ציבורי בתקופת מלחמה, אבל הרוב הגדול לחם בכל כוחו שפרסום הפסק יהיה בימי הקרבות למרות שידעו כי זה יגרום לשסע בעם ויפגע בהרבה חיילים, ועל כולם גורמים לסכנה נוראה, כי בצבא משרתים חיילים שהם מכל הצדדים של הקשת הפוליטית, וזה עלול לגרום לויכוחים ביניהם ולהרפות את כח המלחמה. אחד הדברים הכי טובים שקרו במלחמה הזו, שהזיזו הצידה את הנטיות הפוליטיות למען הצלחת המלחמה, והנה בא הבג"ץ וקובע כי הם מעל כולם וגם אם זה יעלה במחיר של נפילת חיילים והחלשת הכוח הצבאי בעזה, הבג"ץ יעשה את מה שטוב לו מבלי שהוא מתחשב בכלל במצב המלחמה הקשה כזו שלא ידעה מתולדותיה

אחד הדברים היחודיים של בית משפט גדול לצדק הוא להאזין לרחש העם ולפסוק על פי החוק ועל פי רוח העם בשביל למנוע קטב בתוך הציבור. תפקידם מצד אחד צדק, אבל מאידך חייבים לקחת בחשבון את אחדות העם ולא לגרום לפרעות כפי שזה קורה כבר כמה שנים והחריפו אותה בשנה האחרונה. והנה, הייתה לבג"ץ הזדמנות פז להוכיח כי מצב העם וטובתו בא לפני כל פסק שנוי במחלוקת, ובמקום שינצלו זאת בשביל לחזק את אימון העם בבית המשפט, הם החדירו חרב באימון הציבורי ובעם, והוכיחו כי אינם שופטים בתקן של שופטים, אלא פקידים משרתי אידיאה מסויימת בתחפושת של שופטים

מה שקרה השבוע בפסקי דין על הסבירות והנבצרות היא השירות הכי טוב למי שטוענים זה שנים שחייבים לשנות את שיטת מינוי השופטים. אם היו מי שחשבו כי אפשר לחיות עם זה, בג"ץ הוכיח השבוע כי אי אפשר לחיות עם שופטים כאלו. ואם היו כאלו שכעסו על שר המשפטים מדוע הוא דוחף לתיקון המערכת המשפטית, בג"ץ עתה עשה לו את השירות הכי טוב, הוא לא יכל לקנות הסברה טובה יותר מן הצעד הזה שעשו

חיים שאולזון