הקריקטורה שהוכיחה טפשות שמאלנית

היה זה לפני שנים, מישהו בא לרב ואמר כי חטא ורוצה לשוב בתשובה, שאל אותו הרב במה חטאת, אמר לו החוטא כי הוא לא יכול להגיד במה, הוא רוצה לשוב בתשובה וזהו זה. הרב ניסה שוב ושוב לדובב אותו שיספר במה חטא, וכאשר ראה כי הוא לא רוצה לומר, שאל אותו האם חטאת עם רחל פלונית, אמר החוטא לא, המשיך הרב ושאל האם חטאת עם לאה פלונית, השיב החוטא לא, אמר לו הרב אם אינך אומר לי במה ועם מי חטאת אין לך תשובה. החוטא קם ואמר לרב, תשובה אין לי אבל שתי כתובות חדשים נתת לי

הרב הוכיח כאן את טיפשותו הגדולה, הוא ניסה בכוח להוציא מן החוטא שיספר במה חטא, ובסופו של דבר לא רק שלא סייע לחוטא לשוב בתשובה, הוא אף נתן לו כתובות חדשים

ככה בדיוק קרה השבוע עם קריקטורה שאמור היה להתפרסם בעיתון 'שביעי' המופץ בציבור ימני וכנראה מעטים הם מן הקוראים אותו, ובמיוחד השמאל שלא רואים את העיתון הזה, ומי מן השמאל שנודע לו על הקריקטורה רץ לבית המשפט שיאסור לפגוע בשופטת הפורשת אסתר חיות, ובית המשפט כמו אותו רב בטיפשותו אסר לפרסם את הקריקטורה, ומה קרה בסופו של דבר, התקשורת כולה מקצה לקצה הביאו את הקריקטורה וזעקו, הנה הכתובת, זו הקריקטורה שנאסרה לפרסום, ועתה כל השמאל מקצה לקצה ראה זאת, ומה שהעיתון 'שביעי' לא יכל להשיג במחיר של מיליונים, אותו מי שעתר לבית המשפט, יחד עם השופט שאסר זאת עשו להם את הטובה הכי גדולה וזו הופצה בכל ארץ ישראל, ונדמה שכמעט ואין מי בארץ שלא ראה אותה רק בזכות הטיפשות של פניה לבית המשפט לאסור את הפרסום

שוב למדנו, כי צריך לחשוב מיליון פעם בטרם אתה יוצא למאבק במישהו. הוא עושה הכל על מנת להתפרסם על מנת שיידעו ממנו על מנת שהנושא שלו יחדור לתודעה ציבורית, ודווקא המלחמה הזו עושה לו את הטובה הכי גדולה

בעבר, פוליטיקאים ימנים ושמאלנים היה להם הסכם, לפיו, אני יתקיף אותך, ואתה תתקיף אותי וככה שנינו נרוויח מן העניין, ככה זה עבד שנים. אם רצונך להרוג מישהו תתעלם ממנו אל תזכיר את שמו, שיכתוב נגדך שידבר עליך, הוא עושה לך טובה, אתה אל תגיב הוא זה שיפסיד

את החכמה הזו מעטים בימינו קולטים, ולכן הרווח בסופו של דבר הוא של מי שיש לו את החכמה הזו. לפגוע במישהו להכות בו עושה לו טובה ולא רעה. באמריקה קיים מושג שאומר 'קלל אותי העיקר שתזכיר את השם שלי נכון', רק ככה משיגים ומגיעים רחוק. מליקוקים לא משיגים דבר, וכאשר יוצאים למלחמה תחשוב מיליון פעם על התוצאה הסופית. הסיפור עם הקריקטורה הזו היא שיעור בטיפשות. אם אסתר נאור חשבה שעל ידי בית המשפט זה לא יפורסם, אז הנה היא עשתה לעצמה את מה שהאוייב הכי גדול לא יכל לעשות לה

חיים שאולזון