יש דבר שמאד מאד מפריע לי ולכל בר דעת, אצל חסידי חב"ד.
יש לי הערכה עצומה אליהם וכו', אך נראה לי שהם טועים בגדול, ואם היו שואלים את הרבי, היה הרבי מוחה בהם בתוקף.
הענין
הוא, ששמעתי וקראתי לא פעם, שחסידי חב"ד מאחלים לשליח שיוצא לשליחות, או
לבחור בר מצוה, שיזכה לעשות נחת רוח לרבי. כמו"כ כן הבחורים שמניחים
תפילין, מתכוונים לעשות נחת לרבי וכיו"ב.
ואני שואל את עצמי, האם זה לא ע"ז בשיתוף?
הלא מצות ועבודת ה' וחסד עושים רק לשם נח"ת להקב"ה! אין עוד מלבדו.
הרבי רק מדריך אותך כיצד לעבוד ולהתקרב להקב"ה, לא מעבר לזה.
יש מושג של להנות ת"ח מנכסיו, וזה אפשר ומצוה לכוין לעשות קורת רוח לת"ח, אך זה מנכסיו הגשמיים בלבד.
כאיש אמת, אני מצפה ממך לתגובה אמיתית, או שתעלה את הנושא בבלוג.
כל טוב.
חיים שאולזון משיב:
כאשר יוצאים לשליחות, ברור כי יוצאים למלאות את רצון הרבי להפצת תורה ויהדות בכל העולם, על מנת לקרב עוד ועוד יהודים ליהדות. עבודה זו הרבי התחיל בחייו וציוה להמשיך גם לאחר מכן עד שהמשיח יבא, וכאשר מאחלים לשליח ולכל מי שמתחנך לשליחות, שיעשה נחת רוח לרבי הכוונה להצליח במשימת הרבי שהיא הפצת תורתו של הקב"ה וקיום המצוות על ידי יהודים שזה היעד של השליח בעולם הזה
כל ענין השליחות היא עבודת ה' להרבות חיילים לתורה ולמצוות, ואז ממילא יש נחת רוח לבורא כל עולמים
נחת רוח לרבי הוא הצלחה במפעלו הגדול של להרבות תורה ומצוות בכל פינות העולם, וזה שייך גם במצב הנוכחי, ואין בזה כל סתירה לנחת רוח להקב"ה שמכח הצלחת המשימה מגיעים ליעד הסופי שהוא נחת רוח לבורא עולם

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.