אשר ביקש לאבדי, ולא רק הוא

 מאת פישל קדוש

ארור (ראש) אמ"ן

אשר ביקש לאבדי, ולא רק הוא

להוריד את המסיכות ולהגיד את הדברים האמיתיים: ראש אמ"ן אהרון חליוה הוא אחד הנבלים הגדולים בתולדות ישראל. זה האיש שפתח לרווחה את השערים לפני מרצחי חמאס, והוא הרוצח האמיתי של כאלף יהודים ששלח כצאן לטבח בשמחת תורה, בעוד הוא מתהפך צד במלון היוקרה באילת, לצד עוד 80 קדושים וגיבורים ששפכו דמם כדי לתקן את מה שהרשע הזה עולל ועוד מאות פצועים ובהם קטועי גפיים שחייהם לעולם לא יחזרו לתיקנם. לא לפני שסירס את הצבא באג'נדות חולות של אקלים וזוהמה.

גם אם נאמין שהיה זה "רק" מחדל ברמה דמיונית ולא שחצי מדינה חושבת, אסור שהראש אמ"ן הזה יישאר דקה אחת בתפקיד. א. כי חליוה הוא הבעיה ולא יכול להיות הפתרון. ב. הכלב שב על קיאו, הפוליטיקאי חליוה שתידרך "המהפיכה המשפטית" ממשיך גם היום, בעוד שנואיו המתנחלים שופכים נחלי דם כדי להגן על ישראל ממה שהוא עולל, להקדיש "זמן אמ"ן" באמצע מלחמה להמשיך בתדרוכיו.

הברנש חייב להמצא בחדר חקירות (ולא מול חוקרים מטעם), ואחרי משפט אולי מול כיתת יורים. זאת גם אם לא בגד. הבעיה שעוד ועוד ישראלים פותחים ראש ומבינים שאכן היתה בגידה.

אילן שילוח (הבעל השני של אשתו הראשונה של חליוה ומראשי קפלן) התלונן כי מסקר עולה כי יותר מ-20 אחוז אומרים כי היתה בגידה ועוד יותר מ-40 אחוז משוכנעים בכך "ברמה בינונית". ביחד כשני שליש!

מפתיע?

ממש לא. ההפתעה שאין 90 אחוז שמבינים כי אכן היתה כאן לא בגידה, אלא אם כל הבגידות. אי אפשר להסביר אחרת את עשרות האורות האדומים שנדלקו בליל וביום שנחת תורה.

נכון, לא לזה התכוון המשורר. חליוה ושות' התכוונו לפריצה קטנה עם כמה עשרות הרוגים שתשיג את היעד הראשי: הפלת נתניהו ומדינה פלשתינית, והקב"ה גילגל את זה לטבח המוני דווקא ב"אנשים הנכונים". 

זה לא משנה, חליוה ומרעיו הביאו במעשיהם או במחדליהם את הגדול באסונות והמינימום ההכרחי שילכו הביתה.

זה לא רק חליוה, גם הרמטכ"ל שהמכסימום שניתן לומר להגנתו שהיה "הגולם במעגל" שלא הבין מה מתרחש מתחת לאפו, ובאיטיותו המפורסמת לקח לו 7 שעות מדממות להתעשת ולשלוח צבא שיפסיק את השחיטה שרק בניסי ניסים הסתכמה באלף נטבחים ולא במאה אלף ובכיבוש בסיסי חיל האויר בדרום, חצור, חצרים וגם תל נוף.

כולם, כל המטכ"ל העלוב הזה חייב ללכת הביתה, גם בתוך המלחמה (מי שמנהל פוליטיקה במלחמה לא יכול לדחות את פיטוריו בתואנת מלחמה), אחרי מחיקת הפנסיות התקציביות.