את המלחמה ומה שקדם לה אפשר לסכם במשפט קצר אחד: צבא של חיילים אמיצים ומטכ"ל עלוב.
רבבות החיילים שמגלים גבורה וכשרון מדהימים ובכל שעה משליכים נפשם מנגד, מצליחים לתקן חלק מיער הכשלונות והמחדלים של אלופים נמוכי מצח, חסרי השראה, איטיים להחריד וטובלים במשכורות עתק, שעליהם מנצח רמטכ"ל בינוני ואפור שמחליף עוד רמטכ"ל בינוני ואפור שמחליף עוד אחד כזה. כך אנחנו מקבלים צמרת דהויה בדמותם ובצלמם של חלוץ, הרצי, גנץ, אייזנקוט ועוד סדרת גנרלים מברונזה שהביאו על עם ישראל את האסון האיום.
מדהים שאחרי כל מה שהחבורה העלובה עוללה היא ממשיכה לנהל את הצבא כאילו דבר לא קרה.
בלתי נתפס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.