גפני ודרעי נוכלים ביקשו לשלוט על הציבור ולכן לא הכניסו את תקציבי החינוך והישיבות לספר התקציב

הם זועמים על המהומה הגדולה בעניין התקציבים הקואליציוניים, סיפור שחוזר על עצמו בכל תקציב, כל פעם שמביאים את הנושא להצבעה נשמע על מהומות פוליטיות, ישאו נאומים בכנסת על גזילת כספי המדינה, ותמיד מבטיחים כי לא עוד, הכל יכנס לספר התקציב. והנה, גפני ודרעי היו בכל כך הרבה קואליציות ולא עשו דבר וחצי דבר שהתקציבים הללו יכנסו לספר התקציב למרות שיכלו. אם היו מציבים אולטימטום ותובעים כי כל מה שקשור במשכורות למוסדות חינוך בכל דרך יהיה בספר התקציב כחלק ממנו, לא הייתה ברירה וזה היה נעשה. מי שלא רצו אלו אריה דרעי ומשה גפני, מפני שחשוב להם בכל תקציב 'להוכיח' לציבור הנה הבאנו לכם כסף. ברגע שזה חלק מהתקציב הם לא יכולים לנופף עם מאבק למען הציבור החרדי

אריה דרעי יצא בהצהרה כי הוא יעשה לזה סוף ויתבע כי מעתה זה יהיה חלק מהתקציב, ולא מספר לציבור כי במשך שנים תבעו זאת ממנו ואחרים בטענה כי בכל פעם שמעבירים תקציב כזה הציבור החרדי סובל, הוא הבטיח מיליון פעם ואף פעם לא העביר זאת, ומי שמנעו את העברת הכספים אינם חברי קואליציה אלא דווקא מי שנחשבים לידידים של דרעי וגפני, הם נאבקו נגד ובזה שירתו את דרעי וגפני שיוכלו לבא לציבור ולטעון כי הנה עשו הכל אבל מה אפשר לעשות, בני גנץ ואחרים נגד

שלשים שנה לפחות אנו עוברים את הסיפור בוואריציות אחרות, ומה שמדהים, משה גפני מכהן כמעט בכל השנים הללו כיו"ר ועדת הכספים. לפניו היה זה יענקל ליצמן, ואף אחד מהם לא הצליח לעשות סוף להצבעות הללו. בכל תקציב אחר אין בעיה מפני שמצביעים על ספר התקציב יחד, ואילו התקציב הזה בא בנפרד וזקוקים להצבעה חדשה. הם ידעו כי להביא סעיפים כאלו מספיק שאחד משתולל וההצגה גדולה וכותרות בעיתונות החילונית כי החרדים חומסים את קופת המדינה, ובכל זאת לא הצליחו

אשאל כאן את אריה דרעי, איך זה במשך שלשים שנה מבטיחים כי התקציבים הללו יהיו במסגרת התקציב ולא הצליחו, איך פתאום הדברים ישתנו? ואם שייך לשנות מדוע בכל השנים לא עשיתם זאת?

חיים שאולזון