"היום בתניא" יום ו' כ"ח תשרי
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק כ"ה (עמוד 278)
שנה פשוטה
⛳
המשכת חיות לנבראים הנמצאים בחוץ לארץ:
לעיל למדנו אודות דבר ה' שבבחינת מלכות דעשיה המחיה ומהוה את העולם הזה בכללותו. ובתחילת המאמר המוסגר שלפנינו, מדובר אודות חיות כללית הנמשכת לנברא לאחר התהוותו (כדוגמת גידול הפרי וטעמו, ושאר ההשפעות מלמעלה שאינן קשורות בעצם ההתהוות).
חיות כללית זו, נמשכת לעולם בשני מסלולים שונים. האחד, שבו נמשך השפע לארץ ישראל. והשני שבו מגיע השפע לכל הנבראים הנמצאים בחו"ל (בין אם חיותם הבסיסית היא מקליפת נוגה, ובין אם היא משלש הקליפות הטמאות).
וכפי שרבנו מפרט: שבחוץ לארץ, החיות יורדת למטה, כשהיא מתלבשת תחילה ב"שרים (=מלאכים) החיצונים, הממונים על שבעים האומות" - ובאמצעותם נשפעת החיות, לאומות ולבהמות לחיות ולעופות הנמצאים בארצותיהם (מה שאין כן ההמשכה לבהמות ולחיות שבארץ ישראל הוא במסלול שונה, כמבואר במקומות אחרים ומסוכם בהרחבה בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן").
...
שלש בחינות של גלות:
כהמשך לבאור הנ"ל, מציג רבנו שלש בחינות שונות של גלות:
א. גלות לחיות האלוקית, הנמשכת "מדבר ה' הנקרא בשם מלכות", אל השרים החיצונים והנבראים השונים הנמצאים בחוץ לארץ.
ב. גלות השכינה שהחלה מחטא עץ הדעת, להארה הנמשכת לעולם "מהניצוץ מדבר ה' הנקרא בשם שכינה".
ג. גלות לשכינה, כפי שבאה לידי ביטוי בצורה שלימה, כשישראל גלו לבין האומות.
ונצין, כי להלן נלמד על פן נוסף של "סוד גלות השכינה", שהוא בגדר של "אשר שלט האדם באדם לרע לו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.