מבין לליבם של משפחות החטופים, אבל האם בשל להציל את החטופים נסכים לרצח של מאות ואלפי חיילים ואזרחים? השאלה היא מה בא קודם, טובת המדינה או טובת החטופים. לפני הכל עלינו להבטיח שלא יהיו עוד חטופים, אם נתמקד רק בהחזרת החטופים ניאלץ לוותר על שלום ישראל בכלל, וכאן השיקול צריך להיות צודק והוגן
=======================
הפילוג בין משפחות החטופים זועקת לשמים. חלק גדול מן החטופים הם שמאלנים מי שלא איכפת להם שייהרגו עוד אלפים מישראל למען הצלת החטופים. וישנם מי שילדיהם חטופים ואומרים בצורה הכי ברורה שעתידה של ארץ ישראל קודם לפני כל שיקול אחר, חייבים להבטיח את בטחון ישראל שזה הסעיף הראשוני לפני הכל. מי צודקים כאן? כל אחד והשקפתו, מה שכואב שגם בנושא הזה העם מתחלק, וראשי המדינה אינם נזהרים למנוע את הפיצול הזה לפחות בפרהסיה
=======================
טיקוצ'ינסקי ב'יתד': הסיסמה "חמאס הוא דאע"ש" היא הצהרתית, בפועל רוב מחבלי חמאס הנעצרים ביו"ש משתחררים. כשמבינים מדוע זה קורה, אפשר לנחש איך התחיל המחדל הענק שהוביל לשואת יהודי הדרום.
=======================
קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא!
השיר הזה מתאים מאוד לימים אלו, מאות משפחות עגונות מילדיהם והוריהם הנתונים בשבי, וכל שאיפתם ומרצם מופנה לחזרתם הביתה.
אבל צריך לזכור שיש אבא ענק וגדול שחטפו לו עם שלם, חינכו אותו בשקר על כפירה והוללות, עקרו מהם כל מידע על התורה ועל ה' יתברך, והוא האב לבנים שקורא בקול:
בניי, בניי, היכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם,
ושוב: בניי, בניי, בואו לביתי כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי,
זה הזמן לחזור אל התורה, כמו שראינו שהבטחון בצבא אין לו ערך, כך האמונה במה שמלמדים בבתי הספר בארץ ובעולם הינה תרמית אדירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.