מספר הרב עמית קולא רב ישוב עלומים, הישוב שלנו כולנו שומרי שבת קודש, ובשבת בבוקר בבוקרו של חג בשעה 6:28 התעוררנו לקול צבע אדום, וזה לא הרתיע אותנו כל כך כיוון שאנו רגילים לזאת, אבל ככל שחלפו הדקות לאט לאט הרגשנו שזה לא משהוא רגיל, כיון שהאזעקות נשמעו שוב ושוב.
ואציין תחילה, הישוב שלנו הוא בין 24 הישובים בעוטף עזה, הסמוכים לגבול עם עזה, מבין כל 24 המושבים רק שנים הם מושבים דתייים, האחד המושב שלנו מושב עלומים והשני הוא מושב סעד, ולא זו בלבד שהם השומרי שבת היחידים , אלא שאדרבא מתערם קשיים גדולים להיות מושב דתי בין 22 מושבים שאינם דתיים.
והנה לפתע פרצו לתוך הישוב כמות גדולה ועצומה של מחבלים הדוברים ערבית הם נכנסו מעשרות מקומות מרחבי הישוב למרות שהשער היה סגור, כיון שבשבת קודש השער סגור ומסוגר.
בישוב שלנו גרים כ 120 משפחות, ובישוב קיים כיתת כוננות מוגבלת מאוד, הפחד היה נורא ואיום, הם דפקו בית בית, וככל שתהקשרו אל עבר אנשי הביטחון שיבואו להצילנו אין קול ואין עונה ואין קשב.
אבל כי אשמרה שבת אל ישמרני, הנה אותם חברים אשר תפקידם לשמור על הישוב, התחזקו בגבורה נוראה ובחסדי שמים ללא כל הסבר כלל, בקול נשקם בלבד הניסו את כל המחבלים אל עבר סוף הישוב שם נשמעה קול מבין העובדים הזרים מתייאלנד העובדים במשק הרפתות, שהם לא היו נצורים במיגון סגור.
ראו המחבלים טרף קל, ורצו כל המחבלים לעברם והתעללו בעובדים מתייאלנד מכת חרב והרג ושבי וביזה, וכילו חמתם באותם עובדים נכרים, ואחר כך שרפו את כל הרפת של הפרות.
אך כל חברי הישוב הדתי כולם נשארו בחיים, וללא כל הסבר שמר ה' עלינו והניס אותם החוצה, והנס הוא גדול להפליא שלמרות שנכנסו לתוך הישוב, לא עשו לנו כלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.