סודו של הפושע

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

בכתיבותי הקודמות ('על יצר הרע, יצה"ר והיצר להרע'. 'סודו של החוטא') התחלתי לקרב אל הדעת את מציאותו של החוטא. הפעם אבקש לעשות צעד קדימה ולהסביר כמה קל, טבעי, פשוט ו'נורמלי' להיות 'פושע'. כשאני אומר 'פושע' אני מתכוון למי שנתפס בעיני עצמנו ככזה. באופן פורמלי סרגל החטאים שלנו נמדד לפי רמת האיסור שבדבר. דאורייתא, דרבנן, תקנות, פאסט נישט וכו'. למעשה סרגל המדידה שלנו בנוי אחרת לגמרי (כמדומני שהזכרתי זאת באחת מכתיבותי על הבלופים בהם אנחנו חיים) ומדד החטא/עוון/פשע שלנו נמדד בסרגל אנושי 'נורמלי'. מי שחטא בחטא בצנעא, קל בעינינו ממי שחוטא כשאחרים יודעים או קשורים לזה (אגב, גם הסולם ההלכתי של מיגו דחשיד ההאי, חשיד נמי ההאי, אינו נמדד בסרגל תורני, אלא איך נתפס בעיני אנשים. מעבר לעיוותים מֻבְנִים אחרים בנושא - שאכ"מ). בפסגת הפשעים בעינינו הוא מי שפוגע באחרים, כשפגיעה בילדים קטנים, נחשבת לפגיעה החמורה ביותר (הגם שבסולם הרשמי שלנו, אם הילד מתחת לגיל תשע, לא נעשתה שום עבירה בכך. ואיני רוצה להאריך בזה כאן עכשיו).

בכל אופן, אם אתה בנאדם 'נורמאלי' אז אלו הן אמות המידה שלך (ואם הסרגל שלך שונה, קבל עצת ידיד ולך לבדוק אותו עם פסיכולוג. ואם הרבה שלך אומר לך שהסרגל שלך דווקא מצוין, אז תדע שגם הוא חולה). עכשיו אכנס לשדה מוקשים ואחרי שאחלה פני עליון שלא אחטא ואחטיא את מטרתי, אבקש גם ממך לקרוא בשימת לב. איני בא כאן לנרמל ולהצדיק אף אחד ושום דבר. אני רק מבקש להסביר ולהדגים שהנפילה בחטא כל כך קלה, פשוטה, זמינה ונורמלית, עד שאין פלא על מי שנופל (ויש מקרים שיש פלא על שאינו).

---------------------------------------------------------

אם הרבה שלך אומר לך שאתה 'בריא', אז תדע לך שגם הוא חולה

----------------------------------------------------------

אנחנו ביקורתיים ושופטניים מאוד כלפי כל אחד, ורק לגבי סוג אחד של חוטאים אנחנו רחמניים ומכילים. כשאומרים לנו על מישהו שהוא מכור לסמים, אנחנו יותר מרחמים עליו מאשר כועסים או שונאים אותו. ב"ה שלא נוסינו בפיתוי הסמים, אבל יכולים להבין, ממה ששמענו, שמי שנופל בזה, רחמנות עליו. קשה מאוד מאוד לצאת מזה.

סמים זה סוג אחד של התמכרות, אבל יש התמכרויות נוספות ומכל התמכרות קשה לצאת. אנחנו יכולים לכעוס 'למה לכתחילה נפלת לזה?', אבל זה שהוא עכשיו בבוץ הזה, לא מעורר בנו כעס ושנאה, אלא הבנה ואפילו חמלה (מה שנדיר מאוד במחוזותינו, עתידות החסד).

מה שאיננו לוקחים בחשבון הוא שיש אנשים שמתמכרים לסמים קשים מאוד, בלי שמכניסים לגופם שום חומר. ואבאר דברי: כשלוקחים סמים, משתנה משהו כימי במוח , משהו שעושה הרגשה טובה. ההתמכרות הראשונה במעלה, היא ההתמכרות לזה: להרגשה העילאית הזאת. כשאתה 'שם', אין לך צרות וכולך מלא באנרגיה (שקרית, אבל לא זו סוגייתנו). גם כשאנחנו מתרגשים מאוד, הדבר מתבטא בהשתחררות חומרים כימיים במוח. כשאנחנו בסכנה, הגוף משחרר אדרנלין וכשהמתח עובר, הגוף עדיין רווי בו ומשחרר חומרים אחרים. בעצם, קורה לנו במוח משהו דומה מאוד למה שקורה כשלוקחים סמים פיזיים = זרמים כימיים במוח מביאים להתרגשות פנימית עוצמתית (על בסיס זה, יש מתקני לונה פארק מפחידים וגם ז'אנר שלם של סרטי אימה. 'הכייף הוא בפחד').  הכרתם פעם מישהו שסובל מהתמכרות להימורים? חשבתם על זה פעם מה גורם לבנאדם נורמלי טוב ונפלא (ותורם גדול לשטיבל) ליפול לבור כזה? טוב, איני בא כאן לגזול פרנסתם של חכמי הנפש (גם כדי שלא תבלוט בורותי) אבל אנסה להצביע על אפשרות אחת, שתהפוך את חוסר ההבנה להבנת מה. המתח שהוא חש כשהוא מהמר על סכום משמעותי הוא חומרים משכרים מסוג זה. מי שגנב פעם, או עשה מעשה אסור בהיחבא, יכול להיזכר בהתרגשות שאחזה אותו תוך כדי הביצוע.

בן אדם שחוטא ופושע, פוחד מאוד להיתפס. המתח והפחד הזה מיצרים במוחו גלים של חומרים משכרים (ומשקרים). מי ששתה פעם יין הונגרי, קשה לו מאוד להיגמל מזה . כן, אנחנו, 'הצרפתים' לצורך העניין, לועגים לטעמם הזול של ההונגרים, אבל מבחינת ההונגרי? מי שטעם יין הונגרי וכו'.

זה בדיוק-בערך מה שקורה למי שחוטא ופושע. הוא מתמכר לזרמים הכימיים הללו וקשה מאוד להיגמל מזה. אדגיש שוב: איני טוען לסלחנות גורפת כלפי המפעים הללו, אבל אם נהיה אמיצים וכנים לרגע, נוכל להבין משהו שבמשהו מהתהליך.

כמובן שהצבעתי כאן רק על חלק אחד, מתוך עשרות מניעים נפשיים אפשריים וקיימים (ואם נזכה, יחליט קורא מבין בתחום, להרחיב בכך). רציתי רק להמחיש-לרגע שנפילה במשהו של'צרפתי' כמונו נשמע מוזר וזר, בעצם קרוב מאוד להבנתנו.

שוב, איני בא לצדק אף מפלץ, רק נשים לב שהדבר איננו רחוק מאיתנו. כל אחד מאיתנו יכול ליפול ולהכשל (כל אחד לפי ניסיונותיו הוא). בל נהיה גבוהי ואטומי לב. זה אחינו שנופל כאן. תנו לב ויד לעוזרו.

 

חרדי בעולמו

- - - - - - - - --

לא מוגה

להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:

haredibe@gmail.com