שלום וברכה מורי ורבותי!
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון!
ויש לנו מצוה נוספת ששייכת לימי החג, לימי חול המועד במיוחד.
למצוה הזו קוראים "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (ר"ה ט"ז ע"ב, סוכה כ"ז ע"ב).
בזמן שבית המקדש היה קיים, היינו יכולים להגיע לבית המקדש, להתחזק, לראות יחד את כל עם ישראל, את הכהנים, את הסנהדרין, והנה לצערנו ולבושתנו חרב בית המקדש ו"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי יומא ה' ע”א).
ובעינינו כאילו נחרב בית המקדש בשנה זו.
איך ממלאים את החסר?
איך משלימים את הפער?
יש לנו הזדמנות להגיע ביום הזה, או פעם אחת לפחות בחול המועד, לכבוד הרב שלנו, לשמוח איתו יחד, לקבל ממנו דברי תורה, להקביל את פניו ברגל ולומר לו: "אבינו רוענו! אנא הענק לנו את ברכתך, תן לנו מאור פניך. 'וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ' (ישעיהו ל, כ) ותן לנו את הכחות להמשיך ולשרוד גם ללא בית המקדש עד לשובו ועד לבואו של משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, ובבנין בית קדשנו ותפארתנו".
ואנחנו כאן ב"עטרת חכמים" היום בלילה כל עם ישראל יחד מתכנס להקביל את פני אבינו רוענו, מורנו הרב חיים רבי שליט"א, נזכה יחד לשמוח, יחד נרקוד, יחד נקבל ברכתו, ללמוד מעצותיו ולשמוע מדברי תורתו הכבירים.
כולנו יחד נהיה שם, מתוך שירה וזמרה, בשמחה אמיתית, כולנו יחד נקיים את המצוה הגדולה והחשובה הזו, וכולנו יחד נאגור כחות, נשב יחד בשמחה ובטוב לבב, להעניק לעצמנו קורטוב של רוח הקודש שאיתה יחד נזכה בעזרת ה' לצלוח את החודשים הבאים.
עזרת נשים פתוחה, הכניסה חופשית, כל אחד מעם ישראל מוזמן, ויחד בעזרת ה' ניתן כבוד לתורה, נזכה להעניק לעצמנו, לבנינו ולכל בני המשפחה המורחבת את הכחות ואת הרוחניות הדרושים לימים הקרובים.
ויחד נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, בקרוב ממש לבנין בית קדשנו ותפארתנו, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ונזכה יחד לעלות עליית הרגל מקורית אל בית קדשנו ותפארתנו, ליהנות ולזון עינינו מהקדושה העצומה מהכהנים, מהסנהדרין ומכל עם ישראל בתפארתו ובשלימותו,
וכן יהי רצון ונאמר אמן.
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.