שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה בעזרת ה' ובישועתו לילדים מחונכים!
ושימו לב טוב!
למדנו בפרשת שמיני שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו שלא מספיק להדריך את אהרון ואת בניו בעבודת המשכן, אלא צריך גם להמחיש להם ולהראות להם איך עושים זאת, ולכן במהלך שבוע שלם עמד משה רבינו ושימש בכהונה גדולה אך ורק כדי שאחיו ובניו שעומדים בפתח המשכן יראו איך בדיוק אמור להתנהל כל תהליך, איך מקריבים כל קרבן, איך מתלבשים ואיך מתנהלים בכל הנוגע לקודש ולקודש הקדשים.
אם אהרון, אחיו הגדול של משה רבינו, היה "זקוק" לאותה הדרכה, מי מאיתנו בעצם לא זקוק לאותה הדרכה?
ושאלה חמורה אף יותר מכך, האם יתכן שנוכל להעניק לילדינו תובנות מבלי להדריך ולהמחיש להם צעד אחר צעד איך הם אמורים להתנהל?
כאשר הבן שלנו נמצא בפני ניסיון, אין הרבה סיכויים שהוא יוכל לעמוד בו, הוא לא יזכור את כל הדרשות שלנו והוא לא יהיה חכם כל כך לקבל את ההכרעה ואת ההחלטה הנכונה.
לעומת זאת, אם נשחזר יחד עם הבן שלנו תרחישים של דברים שעלולים לקרות לו:
מה יהיה אם חבר מגיע ופוגע בך, קורא לך קריאות גנאי או אפילו מרים עליך ידיים?
מה יקרה אם אמא ואבא מבקשים ממך משהו ואין לך חשק לבצע?
מה יקרה אם משהו מתבצע שלא כרצונך?
מה יקרה אם אתה רוצה מאוד לומר משהו באמצע השיעור באזני הרב והחברים, אבל יש סיכוי שזה יתפרש כחוצפה?
בכל אחד מהמקרים הללו אם נשחזר את זה יחד עם הבן, לפני שיקרה אותו "מקרה ביטוחי", לפני שמתרחשת אותה "טרגדיה", הרי שיש לנו סיכוי גדול מאוד שגם בשעת מעשה, הבן שלנו ידע בדיוק כיצד להתנהל ואיך להתנהג, כי הוא יזכור: "אני כבר הייתי בסיפור הזה, הלכתי באותה דרך ולמדתי היכן פונים ימינה ומתי פונים שמאלה".
כל אבא וכל אמא לוקחים את הילד, משחזרים איתו את כל האפשרויות של התרחישים שיכולים לקרות לו בחיים, ובעיקר את הדברים הבוטים והמרכזיים שבהם, את הדברים הללו שכולנו חוששים מהם או את הדברים שכבר קרו בעבר וראינו עד כמה הם הסתיימו בצורה לא טובה ולא אחראית.
בצורה כזו אנו מעניקים לילדים שלנו לא את "שבעת ימי המילואים", אלא הרבה יותר,
וזוכים לתוצאות טובות הרבה הרבה יותר.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.