היום לפני 12 שננה בערב שבת מחבלים טבחו בבני משפחת פוגל.
ישבתי אתמול ועברתי בין התמונות של זירת הטבח של משפחת פוגל. תמונות מזוויעות שפשוט לא נקלט שבן אנוש עם לב מצפון ונשמה יכל לעשות.
תמונות של
התינוקת הדס, בת השלושה החודשים, שנדקרה בראשה בכזאת שנאה שהסכין חדרה את גולגלתה העדינה מצד לצד
תמונה של גופתו של יואב בן ה-10, שנדקר בעשרות דקירות במיטה
תמונה של אלעד בן ה-4 שנרצח בחניקה ואז גופתו נדקרה בדקירות רבות .
תמונה של אב המשפחה דקירות רבות בצווארו ובעורפו.
ואם המשפה רות שנדקרה עשרות פעמים
חשבתי על הילד הקטן בן השנתיים שנשאר בחיים כי המחבלים לא ראו אותו שישב בתוך אגם הדם של הוריו, ניער אותם בכוח בידיו הקטנות וניסה לגרום להם לקום, תוך שהוא ממרר בבכי .
חשבתי על תמר הבת הבכורה, תמר בת ה-12, שהייתה בפעילות של בני עקיבא חזרה ומצאה את כל משפחתה מרוטשים
מצאתי את עצמי בדמעות שוקע לתוך הסצנה מהגהנום הזה
ראיתי את כל התמונות ורציתי לשתף אותם שהעולם יראה שהעולם ידע אבל אני לא חיית אדם ולי ולי יש לב ומצפון,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.