שלום וברכה מורי ורבותי!
חנוכה שמח!
והגמרא (שבת כ"א ע"ב) מעדכנת אותנו במחלוקתם של בית שמאי ובית הלל, כמה נרות צריכים להדליק בכל יום.
בית שמאי אומרים שביום הראשון מדליקים שמונה נרות, לאחר מכן שבעה, שישה, חמישה וכך מורידים והולכים עד שביום האחרון מדליקים נר אחד בלבד.
בית הלל לעומתם אומרים שביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שני נרות, ורק לאחר מכן הולכים וגדלים עד שמגיעים ליום השמיני בו מדליקים שמונה נרות.
ההלכה נפסקה כמו בית הלל – "מוסיף והולך" ולא "פוחת והולך".
מה זה אומר לגבינו?
זה אומר דבר אחד בלבד: אור תמיד מרבים!
כאשר יש לך אפשרות כל שהיא לעשות טוב, לעולם אל תצייר את זה, אפילו לא לכאורה, כמשהו שהולך ונכחד מן העולם, אלא להיפך, כמשהו שהולך ורבה מיום ליום.
את האור שלך אתה אמור להפיץ, את האור שלך אתה אמור לגדל, באור שלך אתה אמור להאיר לאחרים יותר ויותר.
אף פעם אל תסתפק במה שיש לך!
אם אתה רגיל ללמוד, תחשוב איך אתה יכול גם ללמד אנשים אחרים.
אם אתה רגיל להתנהג בדרך ארץ ומידות טובות, תחשוב איך אתה יכול להנחיל זאת גם לאחרים.
אם אתה רגיל לעשות חסד עם הסביבה הקרובה שלך, תחשוב, תהרהר ותשתדל לעשות את אותו חסד גם במרחבים הרחוקים ממך יותר, גם במעגלים שאינם ישירים מולך.
כי ככל שתרבה את האור שלך, תקיים בעצם את הציווי שבו כל אחד מאיתנו משתמש ביום חג החנוכה "מוסיף והולך" - מתחילים בקטן, ממשיכים בגדול.
לקח נוסף לכל אחד ואחד מאיתנו.
אל תחשוב שאם אתה לא יכול להדליק שמונה נרות, אתה לא מדליק את הנר הקטן והיחיד שאתה כן מסוגל להדליק, כי אם אתה מסוגל להדליק נר אחד, תתחיל איתו, ותראה איך מיום ליום תוכל להוסיף נר נוסף ועוד אחד, עד שתגיע לגבהים ולמקסימום ששאפת וחלמת ולא האמנת שאתה מסוגל להגיע אליו.
כי כשמתחילים בקטן, בנחישות, באחריות, עם רצון טוב, זוכים להגיע גם להצלחה הגדולה והעצומה.
חנוכה שמח,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.