בס״ד, עש"ק שמיני פרה תשפ"ב, לידידי ומכרי קוראי ומתענגי 'מעדני הפרשה' הע"י
יחד עם כל בית ישראל, הוכינו בהלם, כאשר נשמע הקול, כי שר התורה נתעלה לגנזי מרומים.
הגר״ח היו מחוץ לקונצנזוס, חצה מגזרים וקהלים ללא שום מחיצות.
פגשתי בו לראשונה לפני 36 שנה, לא יודע אם נהגתי כהוגן, הייתי אז בחור צעיר, אך כך היה מעשה.
ר׳ רפאל הלפרין הוציא אז את סדרת ספריו ׳אטלס עץ חיים׳ בהם פירט את תולדותיהם של חכמי ישראל לדורותיהם, ר׳ רפאל עשה טריק שיווקי ופרסם בעיתונות עמוד שלם עם פירוט של 36 לשונות של רש״י במרחבי התורה, בצירוף מראי מקום לכל אחד מהם היכן לשון זה מוזכר ברש״י, ר׳ רפאל ציין במודעה כי לא השתמש במחשב (שאז עוד היה מוצר נדיר) ושעל פי זכרונו, כל 36 המשפטים הללו מופיעים רק פעם אחת בכל פירושיו של רש״י.
המבצע היה, שכל מי שישלח לו מכתב בדואר או פקס ויציין אפילו אחד מכל 36 הלשונות הללו שמופיעה פעם נוספת בפירושיו של רש״י מעבר לאותם מראי מקום שציין, יקבל את הסט ׳אטלס עץ חיים׳ במתנה.
למדתי אז בישיבה קטנה ׳היכל אברהם אלימלך׳ בשכונת רמת אהרן בבני ברק, ראיתי את הפרסום הנ״ל וחשקה נפשי לזכות במתנה הזאת, אך איך בודקים את כל המראי מקומות הנ״ל אם יש להם מקביל נוסף? עלה במוחי בן ה-15 רעיון שובבני, לנסות לשאול את מי שהיה ידוע כבר אז, כמי שכל התורה מונחת אצלו כבקופסא.
תלשתי את העמוד של הפרסום, קיפלתי והכנסתי לכיס, ביררתי מתי מסיימים את הסדר ב׳כולל חזון איש׳, המתנתי בצהרים מחוץ לכולל, ליבי הלם בחוזקה, פחדתי שמא יקפיד עלי על שאני כביכול בוחן אותו, וכשיצא מרן הגר״ח מהכולל, בעצמו, ללא שום גבאים כמובן (היה אז בן 56) ניגשתי אליו כשבידי העמוד המקופל של הפרסום ושאלתי בהיסוס: היכן מופיע לשון זה וזה ברש״י?, מיד ענה: קידושין כד עמוד א׳, המשכתי עוד אחד ועוד אחד, והרב עונה ללא שניה של מחשבה, ואז שאלתי היכן כותב רש״י ׳מצאתי בספר הערוך׳?, מיד ענה: שבת יג עמוד ב. כך המשכתי עד שסיימתי את כל ה-36 שאלות.
הרב ענה בסבלנות בלי שהיה נראה עליו שום שינוי בתווי פניו ותוך כדי, גם קיבלתי בטחון עצמי והעזתי לשאול: ׳וכל הלשונות הללו מופיעים רק פעם אחת ברש״י בכל מרחבי פירושיו?
כמדומני שהוא הרהר רגע כמימרא וענה: ׳מצאתי בספר הערוך מופיע גם במשנה באבות, אך לא כולם מסכימים עם העובדה שהפירוש על מסכת אבות הוא של רש״י׳.
אז, במבט של נער, הייתי נפעם מגאונותו, כיום במבט לאחור אני מבין כי מעל יובל שנות לימוד ללא היסח הדעת מניב את התוצאה הזו, כיום, אני יותר מתפעל מהמידות טובות וטוב הלב והעין טובה שנהג בבחורצ׳יק שבא כביכול לבחון אותו והוא עונה בסבלנות כל כך מרובה ללא שום סימן של קוצר רוח.
כאשר שמעתי את דבר הסתלקותו, ביום הקדוש והנורא ׳שושן פורים׳ ט״ו אדר ב׳, (פורי״ם ס״ת ר׳ שמריהו יוסף חיים קנייבסקי) ובערב שבת דייקא כאמרם ז״ל ׳מת בערב שבת סימן יפה לו׳, בדקתי תיכף את תאריך הולדתו (ט״ו טבת) ועלה בליבי חידוש מדהים בעניינו.
חז״ל אומרים: ׳צדיקים הקב״ה ממלא שנותיהם מיום ליום׳ ודוגמא לכך הוא משה רבינו שנולד בז׳ אדר ועלה למרום בז׳ אדר. (קידושין עב:)
המהרש״ל מבאר כי יום הברית נחשב כיום הלידה, ומשה רבינו הרי נולד מהול, לכן נסתלק ביום לידתו ממש ולא בפורים שהיה אמור להיות יום הברית שלו.
והנה, בלידת משה רבינו נאמר ׳ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים׳, כי בהיותו בן ג׳ ירחים כבר האיר לעולם ולא היה ניתן להסתירו.
ביום ט״ו אדר ב׳ תרי״ג, נולד הגאון ר׳ חיים בריסקער זצ״ל, והחל תקופת זוהר ביגיעה של תורה ובהבנה עמוקה של גדרי הסוגיות.
170 שנה (חסר אחת) עברו, ובאותו יום, ט״ו אדר שני תשפ״ב הסתיימה תקופה, ניטל כבוד מישראל והמתמיד הגדול עלה למרום, ביום מלאת לו 94 שנה וג׳ ירחים בדיוק (ט״ו טבת – ט״ו אדר ב׳) ולא יכלה עוד הצפינו כי בא זמנו.
זה מרומז בפסוק: ותרא אותו כי ׳טו״ב׳ הוא, טו״ב ר״ת ט״ו ב׳ (אדר שני) והוא יום מחיית עמלק ׳הו״א׳ האותיות החסרות עד שימחה שם עמלק, שנאמר ׳כי יד על כס י-ה׳ (ה״ו של מילוי הוי״ה, א׳ של המילה כסא).
לפי״ז נראה דבר נפלא: ׳ירחים׳ אותיות ר׳ חיים, ר׳ חיים הראשון נולד ביום זה, ר׳ חיים האחרון נלב״ע ביום זה והלך לקרב את קץ משיחנו.
עיינתי בבעל הטורים שם והוא מביא מסורה של 5 פעמים ירחים בתנ״ך וכולם קשורים לפטירת מרן זצ״ל, עיינו וכתבו לי מה הקשר?
בהערת אגב, יש לציין, כי ר׳ חיים מוואלאז׳ין נלב״ע ביום הברית שלו, (נולד ז׳ סיון ונלב״ע י״ד סיון).
שמעתי סיפור נפלא מבעל המעשה, אחד מידידיי, אברך יקר שאשתו חלתה ל״ע במחלה הידועה לפני כעשר שנים והרופאים אמרו לו כי אין מה לעשות ושינצל את הזמן הקצר שנותר לה לחיות ויתכונן לגרוע מכל, נסע האברך לבני ברק ועלה למרן הגר״ח לבקש ברכה לישועה ורפואה, הגר״ח אמר לו שיפסיק לגלח את זקנו והיא תוושע.
האברך בשברון לבו, העיז בדברים ואמר לר׳ חיים כי הוא מוכן לתנאי הזה, אך בתנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן, דהיינו: אם חלילה לא תבריא, יגלח.
ר׳ חיים הכה בחביבות על כף ידו ואמר ׳מסכים׳.
האברך מספר כי הרופאים לא האמינו למה שעיניהם רואות, היא הלכה והבריאה בניגוד לכל התחזיות.
אמרתי לאברך: אין בעל הנס מכיר בניסו, אתה קולט שהרווחת גם שלום בית ללא עוררין?, האברך תלה בי עיניים שואלות שאסביר לו מה כוונתי?
אמרתי לו: הרי יש לך אקדח מעשן ביד, אם אשתך מרגיזה אותך, כל מה שעליך לעשות, זה לשלוף את מכונת הגילוח ולהראות כלפי סנטרך...
נ.ב. נס גדול אירע לי בגליון זה, שנמנע צער מיהודי חשוב, עקב זהירותי לדייק בפרטים, וכך היה המעשה.
בליל פורים, שמעתי סיפור מפליא על הגר״ח חיים קנייבסקי זצ״ל, שקשור לאישיות מאוד מיוחדת בדורנו ויש בו מוסר עצום שיכול להועיל לרבים, ולמחרת, כאשר מרן נלב״ע, החלטתי לספר הסיפור במסגרת ההקדמה הזאת, הרמתי טלפון לבעל המעשה כדי לברר האם הסיפור אמת והאם נותן לי רשות לפרסם את שמו?, אותו איש מיוחד אישר לי את הסיפור, אך הזהיר אותי מאוד שלא לפרסם הסיפור כי זה יכול לגרום צער למישהו נוסף שקשור לסיפור, והבטחתי לו שלא לפרסם הדברים, וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על השתיקה.
בברכת שבת שלום ומבורך וצפיה לישועה ונחמה
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.