תגובה למה שפרסמת בלינק הזה
זה למעשה תגובה על מה שאני ציטטתי (שלחתי לך לפני כמה ימים).
ומי
שכתב זאת הוא ע"ה גמור, כי מה שהעתיק מדובר לענין אשת איש שיצא עליה קול,
שאז תצא רק בכמה תנאים, שיצא קול דלא פסיק, ושאין לה אויבים, כמובא בשו"ע
אבהע"ז סי' יא ס"ב.
אבל אני הבאתי גמ' מפורשת [שלא נאמר בה את התנאים הנ"ל], ראה מה ששלחתי לך, והעתקתי לך ג"כ מהחפץ חיים שגם לא עושה תנאי בדבר.
ובסיבת
החילוק, מדוע אצל אשת איש נאמרו התנאים הנ"ל, ואילו באדם שיצאו עליו
שמועות לא צריך תנאים, יתכן לומר כמה סיבות: 1. עצם הדבר שיצאו עליו
שמועות, או שהעיזו להוציא עליו שמועות, זה מראה שיש לו התנהגויות לא טובות,
וע"י הבושות יתחיל להזהר לא להתקרב ולא להביא עת עצמו לידי חשד. מה שאין
כן באשת איש, שכדי להוציאה מבעלה, צריך חשד יותר מאומת. 2. חכמים הקלו
לבזות מי שיצאו עליו שמועות, אפילו שאין לו אויבים והקול פסיק, כדי שאז
יאזרו אנשים אומץ, ואם אכן הוא נואף, יבואו להתלונן עליו. אבל להוציא אשת
איש מבעלה, כדי שיתחילו להאמין צריך חשד מבוסס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.